» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (46):
רוצה לקרוא,
כללי,
רשימת הקריאה שלי,
רשימה,
2024,
ספרי חול,
רוצה לקרוא,
א,
ספרים מעולים,
ספרים של הביוקר,
רשימה,
חברה וסוציולוגיה,
הומלץ,
ספרי קריאה,
כלכלה,
מדף ההיסטוריה שלי,
ספרים שאני רוצה לקרוא בעתיד (: ,
כותר,
הרחבת אופקים והעשרה,
ספרי עיון,
רשימה,
לקנות,
רוצה לקרוא... ספרי עיון,
כלכלה ופוליטיקה,
רוצה לקרוא,
ספרים על כסף, השקעות ועולם שמסתובב.,
רשימה,
ממתינים בסבלנות על המדף,
כלכלה,
המומלצים,
עיון לקרוא,
לקנייה,
ספרים לקרוא כלכלה ועסקים,
ספרים מומלצים,
מדף ספרי העיון שלי,
ספרי בסיס מורכבים לקריא ה עד 120,
כספים וכו' - ספרי יסוד ממולצים,
עסקים וכלכלה ▪︎ פילוסופיה והגות ▪︎ סוציאליזם, פאשיזם ומה שביניהם ▪︎ יחסים בינ"ל,
לקנות,
חדי קרן להמונים,
מעניינים וכו',
התנגדות, מאבק וריגול • קיטובים: מדינה, חברה, צבא ובטחון • הכל שפיט • פוליטיקה ישראלית,
חברה ומדינה, משפט, ותקשורת למכירה,
חינוך,
ימין,
מורות כמוני,
עוד ...
|
1.
|
|
ספר זה הינו מהדורה מתוקנת ומורחבת של מבוא לכלכלה לקהל הרחב המעונין להיטיב ולהכיר את דרך פעולתו של המשק. ליסודות הכלכלה שתי מטרות עיקריות. הראשונה היא להציג עקרונות כלליים מסוימים החלים על כל משק – קפיטליסטי, סוציאליסטי ופיאודלי, יהיה אשר יהיה. מטרה אחרת ושווה בחשיבותה היא להניע את הקורא לבחון את המדיניות הכלכלית ואת השיטות הכלכליות במונחי התמריצים שהן מעוררות ולא רק במונחי היעדים שהן מצהירות עליהן, בכדי שיוכל לנתח באופן מושכל את ההשלכות ארוכות הטווח של כל מדיניות כלכלית. יסודות הכלכלה נכתב מתוך כוונה שהקריאה בו לא תהיה חוויה נינוחה בלבד אלא גם חוויה מהנה. הדוגמאות החיות המובאות בספר מיטיבות להטביע את חותמם של עקרונות הכלכלה, יותר משיעשו זאת תרשימים ומשוואות. תומס סואל הוא מן החוקרים הבולטים בתחום מדעי החברה בארצות-הברית. הוא נולד בשנת 1930 למשפחה שחורה ענייה בצפון-קרוליינה, בדור השלישי לאחר השחרור מעבדות. למרות קשיים רבים, הוא זכה ללמוד כלכלה והיסטוריה באוניברסיטאות הרווארד, קולומביה ושיקגו, ובשנת 1968 קיבל תואר דוקטור בתולדות המחשבה הכלכלית מאוניברסיטת שיקגו. ניסיונו הרב מחוץ לאקדמיה כולל שירות צבאי, וכן מחקר בחברות עסקיות גדולות ובמשרדי ממשלה. היום הוא עמית בכיר במכון הובר באוניברסיטת סטנפורד. "ספרו של פרופ´ תומס סואל מסביר בלשון בהירה, ובשפע של דוגמאות מנסיונן של מדינות שונות, אגב דיון בשוקי המוצרים והעבודה, וכן במבנה המוסדי והחוקי, את חשיבות כלכלת השוק לרווחתו של הצרכן ולעשרו של המשק כולו. כתיבה משכנעת וקריאה מרתקת." -ד"ר דוד קליין, נגיד בנק ישראל לשעבר "האדם המודרני אינו יכול לוותר על הבנה בסיסית כלכלית במסגרת אוריינות והשכלה כללית. הספר יסודות הכלכלה אינו מעמיס על הקורא מודלים מתמתיים ונוסחאות אלא מתאר בלשון בני אדם מושגים ותיאוריות וכל זאת ללא ויתור על הדיוק המדעי". - דוד ברודט "ספר נחוץ ביותר... כל מי שנכפו עליו ספרים מוטים ומשמימים ללימוד הכלכלה, ראוי לו לקרוא את יסודות הכלכלה, שישיב את נפשו." - קלרמונט רוויו "בהיר ותמציתי... מעמדו של סואל איתן ביותר בקרב הכלכלנים בשלושים השנים האחרונות". - וול סטריט ג´ורנל "יסודות הכלכלה עשוי לתרום הרבה לבוחר מן השורה, שהספר נועד לו. חסידיו של סואל יראו בו חומר קריאה מעניין ומקור חשוב. יריביו לא יטו יותר מן הרגיל לסלוח לו על שהפריך את המיתוסים היקרים להם ביותר." - האמריקן ספקטטור " יסודות הכלכלה ממחיש את יכולתו של סואל להסביר את תורת הכלכלה למי שרגלו לא דרכה בכיתה שמלמדים בה כלכלה. זהו ספר עשיר בהסברים ובדוגמאות לבעיות כלכליות יום-יומיות, בלי להשתמש בז´רגון, בתרשימים ובמשוואות." - פרופסור וולטר ויליאמס, אוניברסיטת ג´ורג´ מייסון...
|
2.
|
|
מאבקים פוליטיים נובעים ממקורות רבים, אך העימותים הנמשכים לאורך עשרות ומאות שנים מגלים דפוסים קבועים עד להפתיע. עימות בין השקפות מוקדש לניתוח הדפוסים האלה. הטיעון המרכזי שלו הוא שבמשך מאתיים השנים האחרונות, המאבקים הפוליטיים הנמשכים משקפים מחלוקת חריפה בין השקפות על טבעו של האדם. במחלוקות מגוונות - על משפט פלילי, על חלוקת הכנסות, על מלחמה ושלום - רואים אנו שוב ושוב את בעלי ההשקפה האחת מצד זה של המתרס הפוליטי, ואת אלה המחזיקים בהשקפה ההפוכה בצד השני. ד"ר תומס סואל אומר שספרו עימות בין השקפות הוא "שיאן של שלושים שנות עמל בבדיקת ההיסטוריה של הרעיונות" - התחום שבו קנה את מעמדו המקצועי שנים לפני שכתב את חיבוריו בעלי ההשפעה בענייני אתניות וחברה. הוא שימש כיועץ לשלוש ממשלות אמריקניות מטעם שתי המפלגות הגדולות, והיום הוא עמית בכיר במכון הובר בסטנפורד, קליפורניה. "עימות בין השקפות הוא ספר יוצא דופן מכמה בחינות. סואל... מעלה את טיעוניו בהגינות, באופן בהיר ומשכנע. ומה שטוב עוד יותר, (השיטה שלו) היא מסגרת מצוינת להבנת התיאוריות החברתיות והפוליטיקה... מדהים - ובכל זאת נכון". - פרד בארנס, ניו יורק טיימס "תומס סואל הוא... מחבר שממש כדאי לקרוא את כתביו, אפילו לאלה המתנגדים לחלוטין, כמוני, לדעותיו הפוליטיות". - מייקל הרינגטון, ושינגטון פוסט "בסדרת פרקים מצוינים מעביר המחבר את שתי ההשקפות שהוא מציג דרך מסלול המכשולים של מאבקים עכשוויים שעניינם מדיניות רווחה, צדק חברתי, פשע ומלחמה... מרתק ופרובוקטיבי". - רוברט ניסבט, וול סטריט ג'ורנאל...
|
3.
|
|
למה אנשים מתכוונים כשהם אומרים 'צדק'? במהלך ההיסטוריה האנושית כל בני האדם רצו להשיג צדק, אבל לא הסכימו עם הגדרת המושג, אופי החלתו ואכיפתו. חוסר ההסכמה זה בין פרוגרסיבים לשמרנים ובין סוציאליסטים לליברלים הוא אחד מהוויכוחים הגדולים של זמננו. אסופת המאמרים המרדף אחר צדק קוסמי הנה תולדה של מסע הבירור שעורך תומס סואל, אחד ההוגים הבולטים של תקופתנו, במטרה לענות על השאלות מהו הצדק, האם הצדק הוא דבר אחיד, ומה ההשלכות של תפיסות צדק שונות.
סואל לוחם למען גישה של צדק מסורתי, המתמקד בהליך הוגן ושוויוני לכל האנשים בחברה, ולא צדק קוסמי המבקש ליצור שוויון טוטליטארי ובלתי אפשרי בתנאי החיים של האזרחים. ב"מירוץ אחר הצדק הקוסמי" מציג סואל מציג את הכשלים של "הצדק החברתי" ואת הקשר בין תפיסת העולם המסוכנת שהוא מקדם והמדיניות של דיקטטורים רצחניים כגון סטאלין, מאו ופול פוט.
סואל תוקף באופן אפקטיבי ומאיר עיניים את התפיסה האקטיביסטית המבקשת כי השופט יפרש את החוק לפי התוצאות המוסריות ולא על פי לשונו, ומראה כיצד הדבקות במאבקי הצדק הקוסמי והחברתי לא מובילים לצדק אלא למלחמה, עוני ופירוק הסדר החברתי.
"תוצר מושחז של חיי הגות מלאי מחשבה, ויכוח וזיקוק הרעיונות עד הפיכתם לברורים." ג'יי - נורדלינגר, National Review.
"אף אחד לא צריך לדבר שוב על צדק או על שוויון מבלי להיחשף לטיעוניו החזקים של תומס סואל. בספר הזה, בו משתקפים חיים שלמים של מחקר רחב... סואל גורם לנו להבין את ההבדל בין תוצאות לתהליכים, בין 'צדק קוסמי' ל'צדק מסורתי', בין שלטון החוק לכוח לעשות את הטוב. היחס בין כמות התובנות לכמות המילים בספר הזה גבוה להפליא." - דיוויד בואז, סופר ועורך The Libertarian Reader. ...
|
4.
|
|
בכל פעם שנוסתה, החירות של הורים לבחור ולקבל החלטות בנוגע לחינוך ילדיהם הוכיחה את עצמה כאחד הדברים המועילים ביותר להנגשת השכלה ולצמצום פערים. אם כך, מדוע פוליטיקאים, איגודי מורים ופעילי זכויות אדם מתנגדים לה ונלחמים בה בכל מחיר?
תומאס סואל, כלכלן אפרו-אמריקאי ואחד האינטלקטואלים המובילים בימינו, אשר חיבר ספרים בולטים כמו "עימות בין השקפות", "יסודות הכלכלה" ו"המרדף אחר צדק קוסמי", מציב במדוע הם שונאים בתי ספר פרטיים? את אחד מכתבי ההגנה החריפים והמבוססים בדבר זכות הבחירה של הורים ותקצוב מבוסס הישגים. סואל עושה זאת באמצעות מחקר אמפירי לגבי שיטת בתי הספר המורשים, שהם בתי ספר מעין-פרטיים במימון ציבורי.
בתי הספר המורשים מיוחדים בשני מישורים: מידת תקצובם תלויה בהצלחת התלמידים, וההורים הם אלו שמחליטים באיזה בית ספר ילמדו ילדיהם. כך, כמו בתי ספר פרטיים, בתי הספר המורשים מבוססים על הישגים ותחרות.
סואל משווה בין 23,000 תלמידים שונים מניו-יורק, מראה כיצד הצלחתם של ילדים אפרו-אמריקאים שהגיעו מאותה השכונה, חיו באותו הבית וחוו את אותה המציאות הכלכלית, הייתה תלויה בבית-הספר שבו למדו: ילדים אשר למדו בבתי-ספר מורשים הגיעו להישגים מרשימים בדיוק כמו ילדים לבנים או עשירים, ואילו ילדים אשר למדו בבתי-ספר ציבוריים סבלו מחוסר רצון ללמוד, הישגים נמוכים פי שש משכניהם, ואחוזי נשירה גבוהים. מעבר לכך, בתי-ספר מורשים היו נחשקים יותר בעיניי הורים מכל הסוגים, וגם הציגו גיוון גזעי, דתי וסוציו-אקונומי רחב יותר מאשר בתי-ספר ציבוריים. המחקר האמפירי המקיף שמבצע סואל לא משאיר מקום לשאלות: מתן אפשרות בחירה להורים ותקצוב לפי הישגים הוכיחו את עצמם בתור אחת השיטות היעילות שקידמו באופן המיטבי ביותר חירות, שוויון הזדמנויות וצמצום פערים.
למרות כל הראיות לכך שבתי הספר המורשים הם כרטיס היציאה של האפרו-אמריקאים מהעוני, אנשי חינוך, ארגוני מורים, פוליטיקאים ופעילי שמאל המשיכו להתעקש שמדובר בשיטה שמיטיבה עם לבנים עשירים פריווילגים, ודחו את המדיניות שהייתה עשויה להציל דור שלם של ילדים אפרו-אמריקאים, עניים ובני מיעוטים אחרים. כל זאת, מסביר סואל, במטרה להשיג עוד כוח, כבוד וכסף, גם במחיר הקרבת הצלחתם של החלשים.
במדוע הם שונאים בתי ספר פרטיים?, תומס סואל מספק עבור הקוראים קשת רחבה של נתונים אמפיריים וצידוקים אינטלקטואליים, וקורא לכל קוראיו התומכים בחירות, בחופש הבחירה ובהצלחת הילדים לקחת חלק במאבק לזכות הבחירה של הורים בחינוך. עבור הקורא הישראלי ספר זה עשוי להיות מועיל במיוחד, כיוון שמערכת החינוך הישראלית, הסובלת הן משנאת מצטיינים והן מפערים גדולים, היא דוגמה נוספת למערכת שיכולה להיות מתוקנת באמצעות תקצוב מבוסס הישגים ומימוש זכות ההורה לבחור את חינוך ילדיו. ...
|
|