אם בני או, גיבור הסיפור, היה משחק - חי צומח דומם, הוא היה נתקע בדומם. מאז שאבא שלו נהרג בתאונת דרכים מביכה ומטופשת הוא שומע קולות. קולות של הכול, נעלי הספורט שלו, העיפרון, הצעצועים הבגדים, שום דבר לא באמת דומם. לסיפור שני מספרים בני או, הבן שאיבד את אביו, ויש שיטענו שמאבד את שפיותו כתוצאה מהאובדן, ו"הספר" הספר שמכיל את הסיפור של בני, גם אותו הוא שומע. הסיפור מלווה את בני, בהתבגרותו המורכבת, דרך הד

כל מי שאוהב את רות אוזקי מספריה הקודמים, יואהב גם את הספר הזה. עכשיו ראיתי שהוא גם תורגם לעברית ועונה לשם "סיפור זמני". משחק המילים של הכותרת באנגלית הולך לאיבוד, חבל, אבל אני מקווה שזה כל מה שהלך לאיבוד בתרגום. הסופרת אוזקי, מוצאת קופסאת הלו קיטי אטומה, שנשטפה לחוף של האי הקנדי המרוחק בו היא מתגוררת. בקופסא יומן של נערה יפנית, מכתבים, שעון של טייס קמיקזה, וגם יומן קטן של אותו טייס. היומן של הנערה