די קל להגיד לי שאני שווה, שאני מוצלחת, שאני יפה – אבל אני יודעת יפה מאוד שאלה רק דיבורים.אני לא אוהבת איך שאני נראית, ואני לא מרגישה חופשי עם בנים, ואני מרגישה לבד כשאני לא נמצאת עם נופר, החברה הכי טובה שלי. ונופר כמובן יפה, ומבוקשת ובטוחה בעצמה, ויחד עם זאת היא לא מפסיקה לרדת עלי, כך שבעצם אני מרגישה לבד גם כשאני איתה.ואני בכלל לא בטוח
אביו של יאיר נהרג בעת שירותו הצבאי. האב היה דתי והאם באה מבית חילוני. לאחר מות האב בוחרת העם לשוב ולהיות חילונית. הם עובדים לבית הסבתא במושבה הצפונית רום-צורים. יאיר מחליט להישאר דתי, למרות כל הקשיים מסביב, בבית ובבית הספר. סיפור מרגש ונוגע ללב על התמודדות יומיומית.
הספר בופרסם כסידרה בהמשכים בעיתון הילדים אותיות, תחת השם "על קו התפ
אורח מוזר נוחת על עץ התאנה הצומח מול חלון חדרו של דניאל בן ה-12. איש מזוקן, חובש קסדה. דניאל צובט את עצמו כדי לוודא שהוא לא חולם ובבוקר המחרת מגלה על הרצפה מזכרת ? סרגל זוהר, שהוא סרגל הזמן. פעם בחודש, בראש חודש, כשהירח קטן ודק, מגיע האיש עם הקסדה אל דניאל ומטיס אותו ליעד נבחר, בעבר הרחוק או מעבר לים. בכל חודש נחשף דניאל להיסטוריה של העם ה
גיבורי הספר הם שישה נערים ונערות ועוד נערה מחוץ לחבורה המלוכדת, אשר כולם נשלחים בניגוד לרצונם ללימודי קיץ בפנימיית "מאור". תקופת השהייה שם היא חודש, וכל אחד מהם מעדיף את חופשת הקיץ על פניי הלימודים.
במשך החודש יוצרים תומר, נועה, ענבל, איתי, קובי ושירן חברות עמוקה ועזה, במהלכה קורים להם דברים רבים.
תנו לגדול בשקט" הוא סיפרה השני של ליאת רוטנר, ספר המשך לרב המכר שלה "קיץ אחד ביחד". שישה בני נוער שנשלחו לבית ספר קיץ בתנאי פנימייה, והתיידדו בלב ובנפש מחליטים לעזוב את בתי הספר שלהם ולהמשיך ללמוד יחד בפנימייה שבה נפגשו. התרחשויות רודפות התרחשויות, רגשות מעמיקים וסערות נפש מחריפות, אבל מעל לכל מתעצמת הידידות האמיצה בין ששת בני הנ
ספר ההמשך לרבי המכר קיץ אחד ביחד ותנו לגדול בשקט. בפנימייה "מאור", במגמה לתקשורת, ענבל, תומר, איתי, נועה, קובי ושירן כבר בכיתה י"א. וכשגדלים, מתמודדים עם צרות של גדולים, אהבות של גדולים, אכזבות של גדולים. נועה, הרגישה שבחבורה, חווה חוויה קשה המעמידה במבחן את חוסנה הנפשי ואת יחסיה עם קובי. שירן מנסה לבנות מערכת יחסים עם בן זוג שעולמו שונ
ירדן חולם להיות נאהב. הוא משתוקק לעמוד באור הזרקורים כשהמסך עולה, ולזכות באהבת הקהל. אבל החיים מציבים לו - ולסובבים אותו - מבחנים קשים, המנפצים את האשליה של עולם חוקים מובן ומאורגן. ירדן, המאושפז במוסד לגמילה מסמים, צריך למצוא מחדש את דרכו אל לב הקרובים לו ולגלות שוב מי הוא באמת. זהבה, הפסיכולוגית הצמודה שלו, נאלצת להתמודד בעצמה עם י
כאשר לאיתי ולשרית נודע כי ייאלצו לבלות את חג החנוכה בחברת קרובי המשפחה הדתיים שלהם בירושלים, קשה להגיד שהם מאושרים. מילא להיות תקועים שמונה ימים אחד עם השני, אבל עם בני דודים שהם בקושי מכירים?!לנעמי, בת המשפחה המארחת, יש צרות משלה: רק לפני זמן קצר עברה מתל אביב לירושלים והיא עדיין מנסה להתאקלם, אך יש לה תחושה שהנערה המקובלת ביותר בח
שִׁגְעוֹן הָרִקּוּדִים הִגִּיעַ לְבֵית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ, יָשָׁר מֵהַטֶּלֶוִיזְיָה וּפִתְאוֹם, בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, כֻּלָּם רָצוּ לַהֲפֹךְ לְרַקְדָנִים! לֹא רַק הַבָּנוֹת - גַּם בָּנִים. וְלֹא רַק בָּנִים עִם גּוּף חָטוּב וּשְׁרִירִי. אֲפִלּוּ בָּנִים שְׁמַנְמַנִּים עִם רַגְלַיִם שֶׁל פִּיל!
שׁוּלָה, הַמְּנַהֶלֶת, רָאֲ
למסיבת יום הולדת ה-11 של חן הופיעה סבתה עם מתנה מוזרה:
שעון קוקייה עתיק-יומין, העובר במשפחה זה דורות.
חן המאוכזבת מתקשה להבין מדוע החליטה סבתא להציב את שעון העץ החום, הגדול והמיושן דווקא בחדרה, עד שיום אחד היא נדהמה לגלות פתק צהוב עם חידה מסתורית אחוז במקורה של ציפור הקוקייה.
מכאן ואילך יוצאת חן למסע קסום ומרתק. בכל פעם מחדש היא מפע
קוראים לי נסיה. אנא אומרת שמיד עם לידתי היה ברור לה ולאבא איך יקראו לי. בכלל לא היה ספק ולא היו שאלות. כל החיים חשבתי שאני נסיה בגלל נס פעוט וחינני - כמו האמבולנס שלא הגיע בגלל השלג שירד ביום שבו נולדתי. אבל הייתי צריכה להבין כי שם כל כך מיוחד מצדיק סיפור מיוחד- סיפור על נס של חיים שנולדו מתוך התקופה הכי שחורה בהיסטוריה. ודווקא אני, שנ
שלושה אחים מקבלים צרור מסתורי של כתבי חידה ויוצאים למסע מרתק אל ימיה הראשונים של העיר תל אביב. אבל ההרפתקה — שאמורה לחשוף את האירועים ההיסטוריים המרתקים המסתתרים בין בתי העיר ורחובותיה — יוצאת מכלל שליטה, והשלושה מוצאים את עצמם במרכזה של חקירה משטרתית מורכבת. בדרך הם אוספים חוויות שלא במהרה יישכחו: מפענחים מכתבים מוצפנים, לוכדי
העלילה מתגלגלת בין מכתבים, מכתבים שנכתבו ומעולם לא נשלחו. בעלילה מבוססת על סיפור אמיתי, סיפור חייה של אחת מתלמידותיה לשעבר של המחברת.
האליפים הם תלמידי השנה הראשונה בבית הספר התיכון החקלאי גנות. לטענת המנהלת עדיין לא היה בגנות מחזור כה תוסס ומרדן כאליפים שלנו. בטיחים וג`מילים מסתכלים עליהם מגבוה. דלידים עושים להם צרות ללא סוף, אך האליפים אינם מתרשמים. במשך השנה מתפתחת בהם גאוות-כיתה ו"אחוות-לוחמים", החיים המשותפים (בפנימיה, בכיתה, בעבודה) והחוויות המשותפות (בטיו