מדף הספרים של רעות לה - הספרים שדירגה

סוף לוין מגיעה לבית החולים הפסיכיאטרי ברושים במצב של הלם זמני. מלבד ידה שנשברה כתוצאה מתאונת אופניים קלה היא אינה סובלת מחבלות או מנזקים נראים לעין. איש מבני משפחתה אינו מחפש אותה ובתיקה נמצאו רק כמה דפי יומן, ארנק וכרטיס טיסה. מנהל בית החולים, הפסיכיאטר פרופ' לואיס שטיינהרדט, לוקח אותה תחת חסותו. הוא מחליט שסוף תהיה המטופלת הר

גבר יוצא לחפש אחר אישה שתאהב אותו ותינשא לו. לכאורה זה נשמע בנאלי, אבל לא כשמדובר בדון טילמן, גיבור הקומדיה הרומנטית השנונה "פרויקט רוזי". דון הוא פרופסור מבריק לגנטיקה וגבר חכם וחטוב (בזכות אימונים קבועים ותזונה מבוקרת) – אבל כל הסימנים מעידים שהוא לוקה בתסמונת אספרגר. כלומר, יש לו יכולות מנטליות פנומנליות, אבל הוא סובל מקושי לה

לאחר שדון ורוזי נישאו, הם עזבו את אוסטרליה ועברו להתגורר בניו יורק. כעת דון מועסק כפרופסור לגנטיקה באוניברסיטת קולומביה, ואילו רוזי לומדת רפואה. אלא ששגרת חייהם המתוכננת בקפידה משתבשת בעקבות הודעה מפתיעה של רוזי: "אנחנו בהיריון". ההודעה נוחתת על דון בדיוק כשהוא עומד לעדכן את רוזי שחברו הוותיק ג'ין נזרק מהבית על ידי אשתו, קלודיה,

"... כשמלך באדולינה סיפר לי שהוא והמלכה מתכוונים לערוך ביקור רשמי בישראל, ידעתי שזה הזמן לסגור את הבאסטה בהודו ולבוא איתו על תקן העיתונאי המלווה. לפני כמה שנים היתה לי קריירה עיתונאית, שנפסקה מחוסר ריגוש הדדי. אבל זה? מלך אמיתי מבקר בישראל, ואני היחיד שיודע? הודו או לא הודו, אני יודע באיזה צד של הצ'פאטי מרוחה בחמאה." ככה מתחיל המסע

"אני לבדי פה בסנטרל פארק, ומופיע לו משום מקום הסנאי הזה, כל כולו ארסנל של התחמדויות, גירודי אף והקפצות זנב, וידעתי שהוא בא כדי להמיס אותי, כדי לגרום לי לחשוב שהעולם הוא בכל זאת מקום ממש מאמי חמודי קושקושון. וכל מה שהרגשתי הוא שאני לא יודע מי בדיוק מנהל את הפארק הזה שנקרא החיים שלנו, אבל אם הוא חושב שהוא יכול לאזן את כל הקור שבנשמתנו

"ומאחר שכל מה שכתוב כאן הוא מהחיים, אז אני אומר כבר עכשיו: אני מתכוון לנקוט צד, והצד שאני הולך לנקוט מצדד בחיים. אני בעדם. ומרגע שאמרתי את זה, אני יודע שאני בעד סבל וכאב, משאלות לב, המְתנה, ציפייה, אכזבה, אי־הבנות וכיוצא באלה כל הדברים שאנחנו מנכּים בכל פעם שאנחנו עושים חשבון ובוחרים להוסיף לחיות." את ההצהרה הזו כותב מיכאל לאחר מותו ה

הכי רחוק שאפשר הוא סיפור אגדה מודרני, המתרחש בישראל בת זמננו ובמרכזו שתי דמויות, שהגורל מזמן להן מסע רב תלאות ועתיר תהפוכות, הרפתקאות ומבחנים קיומיים. זהו רומן מכתבים קומי ואופטימי מצד אחד, צדו של הדוד מיכאל, עורך דין בורגני מפתח תקוה, גרוש שמרן ואפרורי שחי כבר שנים ארוכות בבדידות גמורה מלבד חתול אהוב שמארח לו לחברה, ומחליט יום א

נוילנד נבטה בראשו של אשכול נבו לפני 11 שנה, וגם כשעבד על צימר בגבעתיים, ארבעה בתים וגעגוע ו-משאלה אחת ימינה , הוסיף נבו לפתח את נוילנד, ספר אותו הוא מגדיר "הספר שתמיד רצה לכתוב". נוילנד מתרחש ברובו בנופיה הדרמטיים של דרום אמריקה. כדי לכתוב עליהם ארז אשכול נבו תרמיל ומחברת ויצא לתחקיר של שבועיים ביבשת. בדרום אמריקה נפגש עם מכשפים אי

החיפוש של ג'וליה אחר אביה מוביל אותה אל קָאלָאוֹ, כפר הררי בבורמה שהכול בו נראה זר: אור היום כמו גם הריחות והרעשים, אבל יותר מכול זרים לה האנשים. באחד מבתי התה פונה אליה איש זקן וטוען שהוא מכיר את אביה. האם רמאי? אבל הוא יודע מה שמה וגם פרטים מרובים על אודות משפחתה. וכך הוא מתחיל לספר לה את סיפורו של אביה. בתחילה היא מרוחקת ומקשיב

עשר שנים חלפו מאז חזרה יוליה ווין מבורמה כאדם שונה. היא יצאה לחפש את אביה, מצאה את אחיה וחוותה התעלות רוחנית בעקבות סיפור האהבה היפה ביותר ששמעה מעודה. אולם בינתיים, בגלל הקריירה שלה במשרד עורכי דין ניו-יורקי, הספיקה להישאב אל תוך החיים המערביים חסרי המנוח. באחד הימים מגיע מכתב מבורמה, מאחיה או-בה. מיד אחרי שהיא קוראת את המכתב מתח

שנייה לפני התפרצות הנעורים, לפני שהפרח נפתח ומפיץ ריח עז, כשהניחוח עדיין בגדר סוד והבטחה – זהו הריח שהפדופילים משועבדים לו ועורגים אליו – תשלובת של חלב ילדות וזיעה מתקתקה ביום שבת יצאה ניצן אליפז בת השתים-עשרה מביתה בבת-ים אל חברתה הגרה במרחק עשר דקות הליכה, ומאז אבדו עקבותיה. שכנים ועוברי אורח ראו אותה הולכת ברחוב הראשי, ודו

המרחק בין אדם לאדם הוא לא יותר משישה אנשים. כל אחד מכיר מישהו שמכיר מישהו שמכיר בסוף זמר מפורסם או את ראש הממשלה. ככה בדיוק התגלגל אלי המינוי לאחת המשרות הנחשקות בארץ. המון אנשים רצו את המשרה הזו, אבל הוועדה פנתה דווקא אלי. כל זה קרה כי הייתי יפעה ואז יפעת, ולחודש אחד גם איזבלה. יפעת רוזנברג, צעירה מצליחה, מתבשרת שהיא מועמדת לתפקיד

"נפרדנו? איך זה יכול להיות? הוא מוחשי לי כל כך, כאילו רק אתמול, רק אעצום את עיניי ואני רואה בבירור, השערות הזהובות הקצרות על מפרקי ידיו, השיער שנופל על עיניו, פרוע וסורר, עיני הדבש שלו מתכהות בתשוקה אליי, אליי, חולצת סיום המסלול מהצבא שהוא אוהב ללבוש כשהוא ישן, והדרך שבה שהוא לובש את החולצה, כמו ילד קטן, קודם משחיל את הראש ואז יד ועוד יד

אשראם הוא מקדש הודי. אשראם הוא המקום שבו לימד ראם סינג, המורה הרוחני של כת השמים בהודו, את תורת החיים והמוות. משם הוא בא לתל אביב כדי להפיץ את תורת הכת בישראל. עופרה שמיר, פרסומאית בכירה, אשתו של עורך דין מצליח ואם לשני ילדים, הולכת שבי אחרי קסמו האישי ודרך חיים החדשה שמציע ההודי בגלימת התכלת. בני משפחתה מתייחסים לעניין בסלחנות הגובל