מדף הספרים של roni2505 - הספרים שדירגה
הארי פוטר מעולם לא היה כוכב של נבחרת קווידיץ' שמזכה את קבוצתו בנקודות תוך כדי רכיבה על מטאטא גבוה מעל האדמה. הוא לא מכיר לחשי קסם, מעולם לא גידל דרקון מביצה, ומעולם לא עטה גלימת היעלמות. הוא מכיר רק את חייו האומללים עם משפחת דרסלי האיומים - דודו ורנון, דודתו פטוניה ובנם הדוחה דאדלי - בריון מפונק, מגודל ושמן.
החדר של הארי הוא ארון
'הנה אני מתחילה', הרומאן השני של יהודית קציר (אחרי 'למאטיס יש את השמש בבטן', 1995), הוא סיפורה של אהבה חריגה ודרמטית, על רקע המציאות הישראלית בסוף שנות השבעים, עם אירועיה הגדולים והקטנים.
ריבי שנהר, שהיא גם גיבורת 'למאטיס...' - סופרת נשואה ואם, עכשיו בת 38 - מוצאת מחברות של יומן שלה מגיל 16 - 14.
במחברות הללו היא מחליטה שהיא קיטי, הנמענת הבדו
"בטח נדהמת היום כשאחייך קיבלו את הירושה ואת לא. ואני יכולה לשער כמה כעסת כשהמשרה הבכירה ניתנה לקתרין. תסמכי עלי, אני יודעת מה אני עושה, וכל מעשי הם אך ורק לטובתך."
חייה של ברט בולינג'ר מסודרים מקיר לקיר: יש לה עבודה מכובדת ודירה מרווחת, ואפילו חבר שהוא עורך-דין מוצלח ויפה תואר. אבל כשאמה האהובה מתה בפתאומיות, היא מותירה אחריה צוואה
סאסקס, אנגליה. איש בגיל העמידה חוזר לעיר הולדתו להשתתף בלוויה.
אף שהבית שבו גר נעלם כבר מזמן, הוא נמשך לחווה שבקצה המשעול, שם פגש בגיל שבע ילדה יוצאת דופן בשם לטי המפסטוק. הוא לא חשב על לטי כבר עשרות שנים, אך כשהוא מתיישב לצד הברכה (שכונתה בפיה אוקיינוס) מאחורי בית החווה המט לנפול, זיכרונות העבר מציפים אותו. זהו עבר מוזר למדי, מפחיד מ
"ילדות בנות תשע באירן לא צועקות בשמחה במגרשי משחקים, חשופות לעיני העוברים ושבים.
הן לא מושכות אליהן תשומת לב ולא הולכות לבית ספר עם בנים.
הן אינן מטלטלות את שערן הג'ינג'י הארוך ויודעת בביטחון שמחכה להן אהבה בעתיד.
והן לא, לא, לא שרות 'לשבת על עצים, להתנשק עם בנים ולהביא תינוקות...'.
ברפובליקה האיסלמית של אירן, אין שום דבר תמים ברגע