פעם בדור מופיע ספר המשנה את חייהם של קוראיו. האלכימאי הוא ספר כזה, אולי בשל המשמעות האוניברסלית שלו: אדם נוטש את אורח חייו ויוצא להגשים חלום. בסיומו של מסע ארוך ורב השראה הוא מגלה אמיתות מופלאות, על החוכמה שבהקשבה לרחשי לבנו, על היכולת לזהות אותות הנקרים לנו במסלול חיינו, על חשיבותה של התבוננות בעצמנו, ומעל הכול - על הצורך ללכת בעקב
*זהירות ספויילר!*
הכלב היהודי הוא סיפורו של כורש, כלב מיוחד, שנולד בשנת 1935 למשפחה יהודית בגרמניה. זהו סיפור גבורה והישרדות, סיפור על חברות אמיצה הבוחן את משמעותה של נאמנות, ואת משמעותם של החיים בתקופות קשות ובכלל. זהו סיפור המסופר מפי הכלב, מנקודת מבטו של יצור נבון הרואה את העולם מגובה 50 ס"מ מעל פני הקרקע אך עם זאת מיטיב להבחין ולראו
כבר חמישים ותשע שנים אני מנסה לכתוב את הדברים האלה.
ב-1949, בהיותי מלח באונייה "פאן יורק", כשהשתתפתי בהבאתם של פליטי שואה לארץ, כתבתי ספר שקראתי לו "החברים של בני", כלומר בני מרשק. אישה יפה מכפר יהושע העתיקה את כתב היד אבל איש לא רצה בו והוא אבד.
אני לא בטוח מה אני זוכר באמת, הלוא איני סומך על הזיכרון, הוא ערמומי ואין בו אמת אחת ויחידה. א
גיבורי הספר הם שישה נערים ונערות ועוד נערה מחוץ לחבורה המלוכדת, אשר כולם נשלחים בניגוד לרצונם ללימודי קיץ בפנימיית "מאור". תקופת השהייה שם היא חודש, וכל אחד מהם מעדיף את חופשת הקיץ על פניי הלימודים.
במשך החודש יוצרים תומר, נועה, ענבל, איתי, קובי ושירן חברות עמוקה ועזה, במהלכה קורים להם דברים רבים.
הארי פוטר מעולם לא היה כוכב של נבחרת קווידיץ' שמזכה את קבוצתו בנקודות תוך כדי רכיבה על מטאטא גבוה מעל האדמה. הוא לא מכיר לחשי קסם, מעולם לא גידל דרקון מביצה, ומעולם לא עטה גלימת היעלמות. הוא מכיר רק את חייו האומללים עם משפחת דרסלי האיומים - דודו ורנון, דודתו פטוניה ובנם הדוחה דאדלי - בריון מפונק, מגודל ושמן.
החדר של הארי הוא ארון
שנת הלימודים עברה על פרסי ג'קסון בשקט מפתיע: אף מפלצת לא חדרה אל בית ספרו בני-יורק וניסתה להרוג אותו. זאת אומרת, עד שמשחק מחניים תמים של פרסי ובני כיתתו הופך לפתע לקרב לחיים ולמוות נגד חבורה עצבנית של ענקים קניבליים – ומשם רק הולך המצב ומידרדר. מחנה החצויים, המקום הבטוח היחיד לבני האלים, מצוי בסכנה איומה ופרסי וחבריו נאלצים לצאת למ
יום ההולדת השישה־עשר של פרסי ג'קסון מתקרב, היום שבו תתגשם נבואתה של האורקל מדלפי, והמצב מדאיג ביותר. הצבא המפלצתי של קרונוס, אדון הזמן, מתכונן לכבוש את האולימפוס, אבל מגניו, האלים עצמם, שקועים בקרבות נגד מפלצות עתיקות. כעת תקוותו האחרונה של העולם היא פרסי וחבריו החצויים. הגיבורים הצעירים נחושים לעצור את צבא האויב ובטוחים בכוחם. הם
" בקצה מסדרון דומם ניצבת דלת.
הדלת הזאת רודפת את הארי פוטר בחלומותיו.
מדוע הוא מתעורר באמצע הלילה בצרחות אימה?
הנה רק כמה מהדברים שמטרידים את הארי השנה:
* מורה להתגוננות מפני כוחות האופל, בעלת אישיות של דבש מורעל
* גמדון-בית ממורמר ונוטף ארס
* רון בתפקיד השומר בקבוצת הקווידיץ' של גריפינדור
* האימה של בחינות הבגרות בסוף
נער שהיה לרוכב דרקונים חיים שהיו לאגדה בלב יער, על רכס השִדְרָה, מצא אראגון את האבן הכחולה. מתוכה בקעה דרקונית זעירה וגורלו נקשר בגורלה.
עד מהרה מגלה הנער העני כי הוא נצר למורשת עתיקת יומין, מורשתם של רוכבי הדרקונים. הוא נשאב אל תוך עולם חדש, הפכפך ומלא עוצמה, אל תוככי קיסרות אָלַאגֵייזִיָה שבה שוטל גַאלבָּטוֹרִיקס הרשע. על גבה של
ויש בעוני עוד הרגשה שהיא נחמה גדולה. נראה לי שכל מי שהיה תפרן התנסה בה. זו הרגשה של הקלה, כמעט של עונג, שמקורה בידיעה שסוף־סוף אתה דפוק וזרוק באמת." ביצירת מופת זו, הנודעת בתיאורי העוני הריאליסטיים וחסרי הסנטימנטים שבה, אורוול מספר את הרפתקאותיו של סופר בריטי חסר פרוטה שמוצא את עצמו בלִבן החולה של שתי בירות אירופיות גדולות. כשוטף כל
אני האיש מאחורי ההדק. הפרק האמצעי של אצבע ימיני חורץ גורלות. השם שלי הוא יאיר רבינוביץ'. זהו מכל מקום שמי המקורי. עתה הוצמד לי הכינוי מוסטפא. אני סמל ראשון מוסטפא רבינוביץ'.
סמל ראשון יאיר רבינוביץ', המכונה מוסטפא, הוא צלף ביחידת המסתערבים "דובדבן" שהחליט "לרצות את חיי על פני הכוכב האחר הזה בלי להרוג". קצת קשה לקיים את ההחלטה הזאת כש
שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, נולדים באותו בית מידות ויונקים משדיה של אותה מינקת, אך למרות זאת, הם גדלים בעולמות שונים לחלוטין. אמיר הוא בנו של איש עסקים עשיר ומכובד, מעמודי התווך של קאבול; חסן הוא בנו של עלי, המשרת של באבא, אביו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השלטת באפגניסטן. חסן הוא האזאר
מאז ראה אור ב־1932 , נחשב עולם חדש מופלא לאחת מיצירות המופת העתידניות המשפיעות ביותר במאה העשרים .
כמו ספרו הנודע של ג ´ורג ´ אורוול , , 1984 הוא טבע מושגים
שהפכו לחלק בלתי נפרד מהמילון החברתי־פוליטי .
עולם חדש מופלא הוא חזון סאטירי מאיים על עתיד "אוטופי ",שבו בני האדם מתרבים באופן גנטי ומעוקרים מרגשות באמצעות סמים במטרה לשרת באופן פס
ברומן המשלב עובדות ובדיה מפיח הסופר הגרמני פיטר פרנגה רוח חיים בדמויותיהם של לורנצו ברניני ופרנצ'סקו בורמיני, שני האדריכלים שהקימו במאה השבע-עשרה את "רומא החדשה", וביריבות המרה ששררה ביניהם.
לרומא של שנת 1623, המצפה בקוצר רוח לבחירתו של אפיפיור חדש, מגיעה צעירה אנגלייה יפהפייה, פיקחית ותאבת חיים וחופש. שמה קלריסה, אך בפי כל היא מ
שבוע לוהט בשלהי אוגוסט. היש מקום טוב יותר ליהנות בו בימי הקיץ האחרונים מאשר מפרץ נאפולי היפהפה? לכל אורך החוף נופשים עשירי הקיסרות הרומית בווילות המפוארות שלהם. הצי הגדול בתבל עוגן בשלווה במיסנום. התיירים מוציאים את כספם באתרי הקיט של באיי, הרקולאניום ופומפיי. רק אדם אחד מוטרד. המהנדס מאריוס אטיליוס פרימוס הופקד זה עתה על אקווה א
כריסטופר בן החמש - עשרה הוא נער יוצא דופן. הוא פותר בקלות חידות מורכבות במתמטיקה. הוא אלוף במשחקי מחשב, והוא ניחן בזכרון נדיר ובתשומת לב לפרטים הקטנים ביותר.
אבל כריסטופר הוא נער בודד.הוא מתקשה לתקשר עם בני האדם. הוא לא מבין את הבעות הפנים שלהם, את מה שהם חושבים ומרגישים באמת.
לילה אחד כשהוא יוצא לטייל לבדו, הוא מגלה שמישהו הרג את
בעת ביקור בפריז מקבל רוברט לנגדון, מומחה לסמלים, טלפון בהול בשעת לילה מאוחרת.
האוצר הזקן של הלובר נרצח במוזיאון, וצופן סתום נמצא ליד גופתו. כשלנגדון מנסה לפענח את החידות המוזרות בעזרת מפענחת הצפנים סופי נווה, נדהמים שניהם לגלות שורה של רמזים ביצירותיו של דה וינצ'י, שהוסוו בחכמה על ידי הצייר.
הסיכונים גוברים כשלנגדון חושף חוליה מ
"ארץ זבת חלב ודבש. או לפחות תה ומשי. תומאס גלובר סחרר את הגלובוס על צירו ועצר את העולם באצבעו על יפן. כאן דרקונים ישכונו, או עושר גדול לגרוף. הוא רצה הכל."
השנה היא 1858. תומאס גלובר מבקש להימלט מהעתיד הצפוי לו בעיירה הסקוטית אברדין. הוא זונח את אהבת נעוריו, מפליג אל הים, ונוחת בחופי יפן. בתוך עשר שנים גלובר צובר הון עצום, לומד את דרכי הס
לוס אנג'לס, 1991. מקסימיליאן אופולס, ממעצבי העולם המודרני, ראש המטה ללוחמה בטרור של אמריקה, נרצח לאור יום על פתח ביתה של בתו הלא חוקית אינדיה. הרוצח הוא הנהג הקשמירי שלו, איש מסתורין שמכנה את עצמו שאלימר הליצן. בתחילה נראה כי הרצח הינו התנקשות פוליטית, אבל עם הזמן מתברר שהוא אישי עד מאוד.
זהו סיפורו של מקס, של רוצחו ושל בתו - ושל הא