מדף הספרים של שירלי בר - הספרים שדירגה
בצק העלים יצא מבעוד מועד מהמקפיא, ועכשיו הוא מזיע על השיש. על המחבת כבר רוחש הבשר הטחון. הרדיו, כמו תמיד אצלנו, מכוון לגל"צ. הראש נודד לאודי. זה הבוקר האחרון שלו במילואים. אני יודעת שהוא כבר חושב ומפנטז על החזרה הביתה, על המקלחת, על האוכל, על החיבוק החם. אוי החיבוק.
מנחם הורוביץ קוטע את המחשבות, מדווח על חילופי אש בגבול הצפון. אני מצלי
יוני בראל לא ציפה ליהנות מתקופת ההתמחות שלו בבית המשפט המחוזי. ואולם, ארבעה חודשים לפני הסיום הוא דווקא די מרוצה: השופטת רבקה גלזר, שאצלה הוא מתמחה, מעניקה לו עצמאות רבה בעבודה, הוא יוצא, מבלה וממצה עד תום את עובדת היותו רווק תל אביבי מבוקש.
יועצת השקעות יפהפייה (יותר מתשע בסולם של יוני) גורמת לו לחשוב שהוא מצא דרך לשפר את מצבו הכל
האם תרצו לטפל בעצמכם בעזרת תזונה בריאה?
אינספור מחקרים מדעיים מוכיחים שירקות, פירות, צמחי מרפא ותבלין הם המאכלים הבריאים ביותר, אשר בכוחם למנוע מחלות ואף לרפא אותן. חומרים צמחיים אלה הם דלי-שומן ועשירים בנוטריאנטים (מרכיבי תזונה חיוניים לבריאותנו) כמו ויטמינים, מינרלים, נוגדי-חמצון, אנזימים, פיטוכימיקלים (כימיקלים מהצומח) וסיבים
"כדי לצאת מהמרדף המייאש אחרי רעיונות חומקים, כדאי שיהיו לנו מתחת ליד כלי עבודה. עדיף שיהיו אלה כלים יעילים, נוחים לשימוש, כאלה שאת הוראות ההפעלה שלהם ניתן לזכור בעל פה ולהעביר הלאה בכמה משפטים. למטרה הזאת בדיוק נוצר ארגז הכלים הזה – לעשות סדר ברעיונות, לעזור בדיוק, בייעול ובבחינת תהליכי יצירה. כיוון שהוא בסיסי ופשוט מאוד, הוא מתאים
התפכּחות, קודם כול מהחבר הקרוב אהוד אולמרט, אבל לא רק ממנו.
התפכּחות הוא דו"ח מצב מקיף, מעורר דאגה ולעתים מעורר זעם, על ישראל של שנת 2009. דן מרגלית מסקר את מסדרונות הכוח הישראליים יותר מ־40 שנה. הוא היה עם מנהיגיה בשעותיהם היפות והקשות, ליווה אותם במבחנים שהצליחו בהם, וגם באלה שכשלו בהם באופן מחפיר. מעטים יודעים כמוהו עד כמה יכול
למה כדאי למחבלים מתאבדים לרכוש ביטוח חיים?
למה ירדו תעריפי הזנות?
האם אכילת בשר קנגורו תציל את העולם ?
ולמה כימותרפיה עוזרת פחות ממה שנדמה ?
על שאלות אלה ואחרות משיבים סטיבן לוויט וסטיבן דבנר בסופרפריקונומיקס, ספרם השני, שהוא "טוב פי כמה מהראשון", לדבריהם .
אחרי שנמכרו ארבעה מיליון עותקים של פריקונומיקס, ב- 35 שפות, ממשיך הצמד
בקיץ 2004 פנה סטיב ג´ובס לוולטר אייזקסון, שלא ידע דבר על מחלתו, וביקש ממנו שיכתוב את הביוגרפיה שלו. אייזקסון הניח שג´ובס מצוי בעיצומה של קריירה רבת תהפוכות ולכן סירב.
רק ב-2009, כשג´ובס יצא לחופשת מחלה שנייה ומצבו הבריאותי נודע ברבים, נעתר אייזקסון לבקשתו. ג´ובס מצידו ויתר על שליטה בתוכן הספר ועל הזכות לראותו לפני שיירד למכבש הדפוס.