מיבס עומדת לחגוג יום הולדת 13, הגיל שבו בני משפחתה מגלים את כוח הקסם שלהם. כוח סודי ומופלא. סבא בומבה יכול להזיז הרים, אמא פשוט מושלמת, ואחיה יוצרים סופות הוריקן ומפיקים ניצוצות חשמליים.
מה יהיה כוח הקסם המיוחד של מיבס?
זמן קצר לפני שהיא מתוודעת אל הכוח שלה מגיעות חדשות איומות: אביה נפצע קשה בתאונת דרכים. מיבס מגלה שהיא זקוקה לא רק
גַּלְיָה רוֹצָה לְצַיֵּר וּלְשַׂחֵק בְּשֶׁקֶט, בְּלִי שֶׁיַּפְרִיעוּ לָהּ, אֲבָל הַתִּינֹקֶת הַחֲדָשָׁה צוֹרַחַת כָּל הַזְּמַן.
אָז הִיא יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת עִם הַחֲתוּלָה שֶׁלָּהּ, תִּקְוָה, אֶל עוֹלָם שֶׁל דִּמְיוֹן וְהַרְפַּתְקָה.
שָׁם, בַּחֲצַר בֵּיתָהּ, הִיא נִלְחֶמֶת בְּאוֹיֵב אַכְזָרִי, מַעְפִּילָה אֶל הַר גָּבוֹה
"כולם חייבים לקרוא את טרילוגיית כאוס מהלך. היא פשוט יוצאת מגדר הרגיל." גרדיאן
"מקורי, אמיץ ויצירתי." טיימס
"מהיר, מבעית, עוצר נשימה ושובר לב." סנדי טלגרף
"החור שברעש מציב רף חדש וגבוה במיוחד לספרות הנוער." אינדיפנדנט
"מדהים, מופלא, ובעיקר מבריק." לה פיגרו
"שילוב מפתיע של מותחן וסיפור עתידני בעל איכויות ספרותיות יוצאות דופן, השואב ה
יום אחד העלה מר גליק בחכתו דג שמן והזמין את גברת שאלתיאל להצטרף אליו לארוחת ערב. כאשר תיבל את הדג בשמן זית, שום, רוזמרין ויין לבן, החליק הדג מבין אצבעותיו וטס היישר לדירתה של גברת שוורץ. זו הרימה את הדג והשליכה אותו מהחלון הרחק ככל שיכלה. מר גליק רץ החוצה בעקבות הדג ומלמל לעצמו: "מה אעשה, מה אגיש לגברת שאלתיאל לארוחת ערב?..."
מה קרה לדג,
לראשונה מכנסים יחד ומספרים ברוח חדשה ספוריהן של שש גבורות נפלאות ובלתי נשכחות, שקורותיהן מופת לגבורה, לתושיה ולחכמת הלב :
אטלנטה הקלעית המצטינת מיון, איסיס האלה המצרית שנודעה במעשי הכשפים שלה, מרים בת עמרם ששנתה את גורל עם ישראל, האלות האחיות פלה והיאקה מאיי הואי הגועשים, ואחרונה חביבה, קקוארשוק האינואיטית, היוצאת למסע בחיפוש א
ששה סיפורים מרתקים – מצחקים על ששה גיבורים אגדים, אשר עלילותיהם המופלאות הסעירו את דמיונם של ילדים ומבוגרים בכל הזמנים: פרסאוס היוני נלחם במדוזה, ראמה ההודי מציל את אשתו משד רב ראשים, אודין הצפוני יוצא למסע בעקבות שקוי החכמה, גלגמש הבבלי קוטל מפלצת אימה , ארתור הקטן שולף חרב ענקית והופך למלך אנגליה, ואחרון חביב , דוד העברי מנצח את
קַבְּלוּ אֶת לָארִי סוּפֶּרְסְטָאר –
הַגִּבּוֹר הַנִּפְלָא, הַגִּבּוֹר הַמַּדְהִים, הַגִּבּוֹר הֶעָצוּם שֶׁל הַסֵּפֶר הַזֶּה!
הוּא עָצוּם כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין בַּסֵּפֶר מָקוֹם לְאַף אֶחָד אַחֵר.
אוֹ לְפָחוֹת כָּךְ לָארִי חוֹשֵׁב.
אֲבָל כְּשֶׁהוּא נִשְׁאָר לְגַמְרֵי לְבַדּוֹ בֵּין הַדַּפִּים, לָארִי מְגַלֶּה
שֶׁבְּל
לְמִי לֹא מִתְחַשֵּׁק לִפְעָמִים לַחְזֹר לִהְיוֹת תִּינוֹק?
אֲבָל מָה קוֹרֶה כְּשֶׁיַּלְדָּה קְטַנָּה, אִמָּא וְסָבְתָא מַחְלִיטוֹת יוֹם אֶחָד לִהְיוֹת תִּינוֹקוֹת?
אַבָּא אָכַל דַּיְסָה הוּא סִפּוּר מַצְחִיק וְשׁוֹבֵר מֻסְכָּמוֹת עַל הִפּוּכֵי תַּפְקִידִים. סִפּוּר שֶׁכָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה יִקְרָא בְּחִ