"... כשמלך באדולינה סיפר לי שהוא והמלכה מתכוונים לערוך ביקור רשמי בישראל, ידעתי שזה הזמן לסגור את הבאסטה בהודו ולבוא איתו על תקן העיתונאי המלווה.
לפני כמה שנים היתה לי קריירה עיתונאית, שנפסקה מחוסר ריגוש הדדי. אבל זה?
מלך אמיתי מבקר בישראל, ואני היחיד שיודע?
הודו או לא הודו, אני יודע באיזה צד של הצ'פאטי מרוחה בחמאה." ככה מתחיל המסע
לפתע, בבת - אחת, היכתה האימה בתל - אביב, הצבא המצרי התקרב על העיר. מטוסי הקרב שלו הפציצו אותה באין מפריע, אוניות המלחמה המצריות עשו את דרכן אל חופיה, ושופרות התעמולה בקהיר הבטיחו: תל - אביב תיפול תוך ימים אחדים. זה קרה במאי 1948 . צבאה של מצרים, הגדולה והחזקה במדינות ערב, פלש לישראל יחד עם צבאות ערב אחרים, כדי לסכל את הקמת המדינה היהודית ול
חמש שנים אחרי הנסיגה מלבנון חוזר לירז ליברטי אל השנה שטילטלה את חייו - השנה האחרונה של צה"ל על הבופור.
הוא חוזר אל ריבר החובש שהבטיח למות למענו;
אל אושרי הסמל, הנשמה התאומה, שנשבע לירות בו אם יאבד יד;
אל זיתלאווי שהמציא שפה, ובייליס שהוריד כיפה;
אל שפיצר, שדיקלם "הנרי החמישי" בשלג - ואל אלה שלא חזרו.
"אם יש גן עדן" מהדהד בקול בוטה ו