מדף הספרים של ליאור - הספרים שדירג

המקום - יישוב נידח בגבול הממלכה, שמאחוריו משתרע האזור הנתון לשלטון הברברים, הזמן - תקופה רחוקה בעבר, אבל הבעיות שמתלבטים בהן האנשים קרובות לזמננו ולמקומותינו, סיפור יחיד - במינו שמעורבים בו אירוניה, ארוטיות עזה, התבוננות מעמיקה ואימים. עם הופעתו, בשנת 1980, נתקבל הספר בהתלהבות מצד הביקורת והוציא למחברו מוניטין בארצות דוברי האנגלית.

אדם אפרורי לכאורה, שליו ומאופק, בא אל תחנת המשטרה ברופא להודות שרצח את האשה שאהבה ואכל את בשרה. אך מה מוזרה הודאתו - כולה בדיות, סתירות והתחמקויות. טרגדי-קומדיה חריפה על יחסי-הגומלין המעוררים פליאה וחלחלה בין הממשות ובין הדמיון. הרומן הנחשב ביותר בעיני אוהב הספרות באיטליה, וספרו הראשון של לואיג'י מלרבה המתורגם לעברית.

ז`ן - באטיסט גרנוי נולד בפריס של המאה ה18 - בשוק המצחין של העיר, בתוך באשת הדגים, הגוויות והביוב. אמו השליכה אותו כבר בלידתו אך בכי הרך שלח אותה לגליוטינה. התינוק אשר נותר בחיים נולד נטול כל מריח גוף. ככל שגדל הילד, כך התחדד חוש הריח שלו, בעזרתו ידע לאתר חפצים, לזהות בני אדם, להכיר מקומות, להבחין בזיוף. אך הוא חיפש את ריח הריחות, את הרי

"פולטי היה פוסע בחשכה, חשכה גמורה ומוחלטת.מצב זה היה גרוע דיו. אבל גרועה מו החשיכה היתה הדממה, דממה גמורה, יוצאת דופן, דממת קבר - דימוי טבעי עבור אדם במצבו. הוא ראה את עצמו כשרוי בשממת השקט של המוות הקרב, והיה מבועת ועצבני ומשועמם בעת ובעונה אחת. הוא לעס חתיכת גומי לעיסה ואת שפתו התחתונה גם יחד היות שאיש לא היה יכול להבחין בכך בלי משק

פרימו לוי בנה את שלושת מחזורי הסיפורים שבספר זה, פרי כתיבה של שש שנים, אחרי שכבר היו מאחוריו 'אם זה אדם', 'ההפוגה' ו'הטבלה המחזורית'. במחזור הראשון, "עבר־קרוב", יש תריסר סיפורים ממחנה העבודה באַוּשוויץ, רחוקים מכל סטראוטיפ צפוי. כולם אנקדוטות פיקנטיות, צבעוניות, המסיטות את היקום השחור אל רגעי הפוגה, יוזמה, אחיזה בחיים ובאנושיות; רגעים