מדף הספרים של אלי - הספרים שדירג

"סיפורו של בן אמוץ הוא חוויה מזעזעת משום שאינו מתיימר להיות יותר ממה שהוא: אדם צעיר המתאר בעטו של בן אמוץ מה פירוש להיות איש צעיר בישראל של היום... זה מסמך כמעט אותנטי ואני אומר אותנטי דווקא משום שהוא מוצר ספרותי... אולי זה פחות מספרות או שמא יותר מספרות. זה נוגע ללב ומעביר את דעותיו של בן אמוץ, יהיו נכונות או בלתי נכונות ככל שיהיו." יו

הנפשות: קְלָאוּדִיוּס, מלך דנמרק הַמְלֶט, בן המלך המנוח ובן־אחיו של המולך תחתיו פוֹרְטִינְבְּרַס, נסיך נורוגיה פּוֹלוֹנִיוּס, שר החצר הוֹרָצִיוֹ, ידידו של המלט לָאֶרְטֵס, בן פולוניוס אנשי החצר: ווֹלְטִימַנְד קוֹרְנֶלִיוּס רוֹזֶנְקְרַנְץ גִילְדֶנְשְׂטֶרְן אוֹסְרִיק אָצִיל כֹּמֶר קצינים: מַרְצֶלוּס בֶּרְנַרְדּוֹ

שלוש הנובלות "החיפאיות" של יהודית קציר הן סיפורי אהבה המעמתים של זמן, משחזרים - בוראים את הזיכרון כדי להפיח בו חיים מחודשים, כדי להיפרד ממנו אל חיים אחרים.בקול גדול, ובאינטנסיביות רגשית וסגנונית, מספרת קציר על שורת אירועים חריגים, פורצי נורמות, המחדדים את המצבים הרגשיים האחרים ומשמשים להם אמת - מידה. הנובלות הראשונות של קציר פילסו

"בקושי אפשר היה לנשום כשהוא היה שם - נסיך מעולם האגדות - בחולצה לבנה ובמכנסיים קצרים, שופע קסם לא יתואר ... ידעתי שפגשתי את היחיד, האחד והיחיד, ידעתי שבאמת הנה ישנו נסיך, כאן על האדמה, ועכשיו, לימים ספורים, מתהלך בסנדלים חומים תנ"כים על קררקע הסיד הקשה של קיבוצי." כך מתארת מונה ביומנה את סיפור פגישתה הראשונה עם מי שעתיד להיות בעלה - הסופ

אסף רייק, צעיר ירושלמי, בן לאב עשיר ונודע מאמין ש"השיטה הבטוחה ביותר היא להיות אתה עצמך. עשה כעולה על רוחך ולעזאזל כל השאר". הוא מחפש תמיד: במכונית הטריומף הלבנה שלו אחרי נערות ברחובות ירושלים, אחרי מלים לומר בבית-הקברות להורים ששכלו בנם, אחרי דברי-אמת באסיפות פוליטיות, אחרי ה"מן-המוכן" בלימודיו באוניברסיטה. הוא שותה קוקה-קולה בגלונ