תום הילדות הוא ספר של חושים. בעזרת חוש הריח המושלם שלו, מסוגל פנחס לזהות בעיניים עצומות כל חפץ, אדם, בעל - חיים או צמח, גם כאלה המרוחקים ממנו עשרות קילומטרים - כמו זרזירים בדרכם מרוסיה, המאיימים לנגוס כל חלקה טובה בגנו. ריקי, לעומת זאת, מצטיינת בחוש הטעם שלה, ובכל פעם שאביה, הגסטרונום החובב, מבקש ממנה לעצום את עיניה ולהושיט את לשונה -
יצחק אבינו לא מדבר הרבה בתנ"ך אולי שני פסוקים. חכמים מפרשים – משום הטראומה שעבר בפרשת העקידה. אבל אם נלך אחורה לילדות שלפני העקידה, שלפני הטראומה, עוד לפני שהיה אבינו אך כבר היה ילדנו, ונדמיין לעצמנו מה היה אומר הילד יצחק בשעה שגירשו את אחיו הגדול, האהוב, שהרבה לשחק איתו, את ישמעאל, זה יכול להישמע בערך ככה:
הקטע שלפניכם הוא הפתיחה ש
קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו.
קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה.
מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו
תולדות משפחת איכרים, מראשוני המתיישבים בעמק יזרעאל, מסופרות בפי הנכד, שהתייתם מהוריו בגיל רך וגדל בבית סבו ובצל אישיותו. עולמו הוא עולם המיתוסים של ראשית ההתיישבות, תעלומות משפחתו, אגדות העמק וחיי הטבע שבתוכו גדל. את סיפורו הוא מספר באהבה ובגילוי לב. רומן מרתק ומקורי הכתוב ביד אמונה ובדמיון כובש.
אט - אט, בנשימה ארוכה, במונולוג אחד ושלושה ספורים, נפרשות תולדותיה של משפחת אופים. יחסים מורכבים של אבות ובנים, אהבת - אם ואהבת אשה. סיפור של שכול ומסירות, כאב וזיכרון, מירושלים והגליל של ראשית המאה עד לכפר בשפלה של שנות השבעים. כל זה בכתיבתו הכנה, רבת ההמצאה והדמיון, של מאיר שלו, שכבשה את לב הקוראים ב"רומן רוסי".
סיפור אהבתם של שלושה גברים לאשה אחת, אם בנם זיידה. עלילה המתפרסת על פני כשלושים שנה - משנות העשרים ועד שנות החמישים ומתרחשת בכפר בעמק יזרעאל. האשה היא יהודית והגברים: משה רבינוביץ, איכר אלמן כביר - כוח ושתקן, שברפתו היא מתגוררת, סוחר הבקר הגס גלוברמן, ויעקב שיינפלד, מומחה לבישול, תפירה, חיזור וריקוד. ועוד משתתפים: אשתו של רבינוביץ, ב
סיפור קורותיה המרתקות והמזעזעות כאחת של קבוצת נערים בריטיים, ניצולי תאונת מטוס בימי מלחמה. מתוך נפתולי הסתגלות ומאבקי השתלטות מקימים הניצולים, באי השומם שאליו נקלעו, חברה הלוקה בכל מומיה של החברה האנושית. יצירה שהיא גם משל אכזרי על תולדות האנושות וגם חזות קשה לעולם התרבות בתקופה של ערעור יסודות וסכנת שואה פרי - עטו של אחד מסופרי -
הרומן הראשון, עטור הפרסים של ארונדהטי רוי מתרחש בכפר קטן במחוז קרלה בהודו של שנת 1969.
התאומים רהל ואסתה בני השבע, נצר למשפחה נוצרית אמידה ואנגלופילית חיים בימים של אי שקט פוליטי, סופגים חינוך מערבי בתוך חברה מעמדית נוקשה במשפחה עם הרבה חשבונות עבר לא סגורים.
הביקור של סופי, בת דודם המגיעה עם אימה מאנגליה, וסופו הטרגי, עומדים במרכז
קאטרינה. ספרו החמישה - עשר של אהרן אפלפלד, חתן פרס ישראל לספרות, הוא סיפור - וידוי מזעזע ומעורר מחשבה. גויה שיכורה ורוצחת מגוללת את סיפור חייה מעמדה מרוחקת ושלווה. סיפור של אישה פשוטה, בת - איכרים, הקושרת את גורלה בגורל העם היהודי, "העם הנבחר". "קאטרינה" - סיפורו של העם היהודי מזווית ראייה חדשה ומוזרה. הגיבורה - קורבן ותליין בדמות אחת
בספר "פולין ארץ ירוקה" לוקח אותנו אהרן אפלפלד אל כפר פולני שבו עדיין דרים בכפיפה אחת אמונות ישנות, דעות קדומות ונופים קסומים.
הפעם עושה את המסע ילדי הארץ, בן לניצולי שואה שמשבר משפחתי ורגשי אשם כלפי הוריו חוברים יחדיו ונושאים אותו הרחק מביתו, אל כפר הולדתם של הוריו.
בכפר הוא פוגש את מגדה, איכרה מקרוב את המשפחה היהודית על תהפוכותי
פלורנטינו אריסה לא פסק מלהגות בפרמינה דאסה ולשמור לה אמוני נצח ואהבת עולם כל חמישים ואחת השנים ותשעת החודשים וארבעת הימים שעברו מזמן שדחתה אותו, כשהיה בן עשרים ושתיים, לאחר אהבה ארוכה ורצופה מכשולים, ונישאה לאחר. לא היה לו כל צורך לעשות את החשבון ולסמן קו קו על קיר בתא כלשהו, כי לא עבר יום שלא קרה משהו שהזכיר לו אותה. האהבה לכל פניה
נשיא מודח של מדינה קריבית בא לטיפול רפואי בז'נבה, ומפיח תקוות חמדניות בנהג אמבולנס ורעייתו, מבני ארצו. מרגריטו דוארטה, לבלר מהרי האנדים, נוסע אל רומא להראות לאפיפיור מה יש לו בתיבה דומה לנרתיק של צ'לו. מריה דה לה לוס סרואנטס, צעירה מקסיקנית, נכנסת בליל סופה אחד לבניין דומה למנזר בספרד, רק כדי לטלפן לבעלה רגע. מריה דוס פרזרש, שבנערותה
"אני שומע אותה יוצאת מהמקלחת, ויכול ממש לראות, דרך הקיר, איך היא מברישה את השיער הארוך שלה, פורמת את הקשרים עד שהוא נהיה חלק. אני שומע אותה מדברת, לא ברור עם מי. אני לא מבין אף מילה, אבל הטון מוצא חן בעיני. מלא מרץ, דעתני, נכון תמיד לפרוץ בצחוק. אני חושב לעצמי: גם היא לבד בבית. בדיוק כמוני." עמיר ונועה, זוג סטודנטים, עוברים לגור יחד בפעם הר
בן חמישים ושתיים רפאל מאייר הוא הגבר הזקן ביותר בתולדות משפחתו. הוא חי ועובד בנגב, ומתוך תחושה שמותו קרב, מוצא מפלט בנוף ובבדידות שעבודתו מעניקה לו. בביתו במדבר הוא נזכר בימי ילדותו בירושלים, בסתת הזקן אברהם - ידידו הטוב - בארבעת הגברים המתים ובשש הנשים החיות המלוות אותו: אמו, סבתו, שתי דודותיו אחותו וגרושתו. הרומן הרביעי של מחבר "