ברלין, 1933. ויליאם א' דוד, פרופסור להיסטוריה משיקגו, איש צנוע ונעים הליכות המתמחה בהיסטוריה של מדינות הדרום, מתמנה במפתיע לתפקיד שגריר ארצות הברית בגרמניה, שזה עתה הפכה לגרמניה הנאצית. אליו מצטרפים רעייתו ושני ילדיו הסטודנטים, בנו ביל ובתו מרת'ה, צעירה הפכפכה ותוססת בעלת נטיות ספרותיות. בתחילה, מרת'ה מוקסמת מהפאר, מהנשפים ומהגברים ה
הבת שלך הלכה לאיבוד.
היא מכורה לסמים, ויש לה חבר אלים. היא הבהירה שהיא לא רוצה שתמצא אותה. לכן היא ברחה.
אישה צעירה מנגנת ברחוב ליד סנטרל פארק.
היא דומה לבת שלך אבל מפוחדת, ונראה שהסתבכה במשהו שלא תצליח להימלט ממנו לבדה.
אין זמן לחשוב, צריך לגשת אליה. צריך להחזיר אותה הביתה.
כל הורה היה עושה את זה. גם אם המשמעות היא להיכנס לעולם מסוכ
״את הספר הזה כתבתי משום שהקושי שהוא הציב בפניי היה מרתק.
עשרה בני־אדם צריכים היו למות בלי שהסיפור ייראה מגוחך ובלי שזהותו של הרוצח תתברר מאליה.
כתבתי את הספר לאחר תכנון רב ועצום והייתי שבעת רצון מהתוצאה.
סיפור ברור וגלוי, מעורר תימהון, אף שפתרון הגיוני לגמרי בצידו; עד כדי כך שצריך היה אחרית דבר כדי להסבירו.
הספר התקבל יפה בקרב
יום השנה להריגתו של נהג שחור בידי שוטר לבן מתקרב, והאווירה בעיירה וייט ריבר שבצפון מדינת ניו יורק מתחממת. כאשר שוטר נורה למוות בידי צלף אלמוני, הקיטוב הבין–גזעי בעיר מתעצם. רגע לפני שהעניינים יוצאים משליטה, הבלש ה
דתל"שים – דתיים לשעבר – הפך לכינוי רווח בשנות התשעים: שם כולל לקבוצה גדולה של נשים וגברים שלכולם משותף דבר אחד – העובדה שהם נולדו והתחנכו בזרם הציונות הדתית, עד שבחרו לעזוב ולכונן לעצמם זהות חדשה. אבל מי הם הדתל"שים? מה מאפיין אותם?
במה הם שונים מה"חוזרים בשאלה" וה"מתפקרים" של העבר? האם זהו רק קיצור נוח ואריזה חדשה ואופנתית או שהכ