הוא מתחיל במקום בו אתה או את נעשים חלק ממנו... אחת ליובל מופיע ספר שיש בו גילום החלומות הכמוסים והעמוקים ביותר של הקורא. ``הסיפור שאינו נגמר`` הוא סוג כזה של פנטסיה: עלילה קסומה על נער בודד וגלמוד, שנכנס - באמצעות דפי הספר - אל ממלכה יוצאת דופן. שם, בארץ הדמיונית, אגב חיפוש רצוף סכנה והרפתקה, לומד בסטיאן מה מידת אומץ - ליבו. הוא גם לומד
ויל הוא נושא הסכין המעודן, נשק מסוכן ורב עוצמה. מלאכים מלווים אותו בזמן שהוא ממלא את המשימה שהטיל עליו אביו הגוסס - להביא את הסכין אל לורד עזריאל. אבל כיצד הוא יוכל למצוא את לורד עזריאל כשליירה נעלמה? רק בעזרתה יצליח לעמוד באין ספור סכנות, תחבולות וקנוניות האורבות לו בדרכו. שני הצבאות הגדולים, צבאות הרקיע וצבאותיו של לורד עזריאל, מת
משולחנו של המוציא לאור "ברור לי שהאשה תשנה את צורתו של הרומן" מצהירה וירגי`ניה וולף (2881- 1491) בפרק הרביעי של חדר משלך. מסה זו, שראתה אור ב 1929 נחשבת בעיני רבים לאחד החיבורים הפמיניסטיים החשובים שנוצרו אי-פעם. מלבד האמירות הדרמתיות המופיעות בה על מעמד האשה, על מאפייניה של היצירה הנשית ועל משמעותה של יצירה אמנותית בכלל, מתאפיינת המסה "ח
זהו המשכו של הספר "האסופית - אן מהחווה הירוקה". הנערה היתומה, התימהונית והמקסימה, שאומצה בילדותה על ידי זוג איכרים באי "הנסיך אדוארד" שבקנדה, גדלה, ויפתה מאוד. היא זוכה במילגה המאפשרת לה לנסוע ללמוד בעיר הגדולה, אולם לבה הטוב ואופייה המבורך אינם נותנים לה לעזוב את מרילה, אמה המאמצת שהתאלמנה, ואת ילדי הכפר הכרוכים אחריה. היא מתמנה מו
מי הוא בן-הערובה? האם הוא בועז, שנסע לאנגליה ללמוד אנגלית ונחטף על ידי מחבלים? האם הוא פרנץ יוזף, הלכוד בשבי גורלו? או שמא יוסי, יוסי התל-אביבי, שמילא בצורה כה משכנעת את תפקידו של ראפיק איש הפת"ח, עד כי הוא עצמו לא ידע לעתים מי הוא באמת?בספר פורשת המחברת יריעה רחבת-היקף, על-פני זמנים וארצות, עלילה מרתקת המבקשת לבטא את כאב הקיום היהודי-ה
ביום אחרי שהם נכנסו לבית, יצאה קורליין לסייר... בדירה החדשה מוצאת קורליין עשרים ואחד חלונות וארבע - עשרה דלתות, שלוש - עשרה מהדלתות פתוחות; הדלת הארבע - עשרה נעולה, ומצדה השני, יש רק קיר לבנים; עד היום שבו פותחת קורליין את הדלת ומגלה מעברה השני דירה אחרת בבית אחר זהה לשלה. אלא שהוא שונה... בתחילה נראה הכול נפלא בדירה האחרת. ארגז הצעצועי
נערות אמצע, מין וים סוער, אגדות ילדים כפי שמעולם לא חשבתם עליהן, בריות קסומות המתנהלות בינינו בטבעיות, הגביע הקדוש, חתולים ותינוקות, מחשבים ומחלות - 'בעשן ומראות תמצאו את גרסת ניל גיימן למיתוסים שונים, עתיקים ומודרנים. מראות הן דבר נפלא. נדמה שהן דוברות אמת, משקפות את המציאות בחזרה אלינו; אך למעשה מראות יכולות להראות לך כל דבר שתוכ
חשיש בגיל שתים עשרה... הרואין בגיל שלוש עשרה... עיסוק בזנות בגיל ארבע עשרה... סיפור נעוריה של כריסטיאנה פ. הוא סיפור מדהים, שאינו נותן מנוחה. בגילוי לב חושפני, בדייקנות מפתיעה של זיכרון היורד לפרטים, בפשטות נוקבת עד כדי אכזריות, ובבהירות אינטליגנטית להפליא, מתארת כריסטיאנה את כל מה שעבר עליה ב``שנות הסמים`` שלה, עד אשר עלה בידה - שלא כמ
אן שרלי, היתומה הקטנה שאומצה לפני שנים רבות על ידי זוג איכרים קשישים, אן האדמונית והחולמנית שעליה סופר בספרים: ``האסופית - אן מהחווה הירוקה`` ו``אן מאבונלי``, אותה אן גדלה, פרחה והיתה לנערה צעירה, יפה ומוכשרת. אן עזבה את כפרה הקטן ונסעה אל העיר הגדולה, שם החלה ללמוד במכללה. היא הצליחה בלימודים וחי חיים מעניינים ומסעירים בחברת נערים ונע
מתיו ומרילה, אח ואחות קשישים, מבקשים לאמץ נער יתום, כדי שיעזור להם בעבודות החווה, ומקבלים את אן שירלי - טעות שמשנה לגמרי את חייהם. אן היא יתומה בת אחת עשרה, אדומת שיער ופטפטנית, שמפליאה להסתבך בצרות שונות ומשונות, אך דמיונה העשיר וטבעה העליז מסייעים לה לכבוש את לב מאמציה ואת לבם של אנשי הכפר כולם. אן מהחווה הירוקה הוא סיפור הרפתקאות
של סילברסטיין, הקאריקאטוריסט הנודע של פלייבוי, הוא מחברם ומעטרם של ספרי ילדים רבים ועוסק בין השאר גם בהלחנת מוזיקה. מבין ספריו, העץ הנדיב הוא הידוע ביותר. הספר תורגם לשפות רבות וזכה להצלחה ברחבי העולם. בארצות הברית בלבד נמכר העץ הנדיב בלמעלה ממיליון עותקים, והוא שב וכובש פעם אחר פעם את פיסגת רשימת רבי המכר. גם בישראל כבש העץ הנדיב
כעס צדקני... פחד תמים... מאחר שזעמה של הסבתא לא יצא עדיין מן הכוח אל הפועל, נעשינו, כריס ואני, חסרי זהירות. לא תמיד שמרנו על צניעות בחדר המיטות. היה קשה לחיות יום אחר יום, תוך הסתרה מתמדת של חלקי גופך האינטימיים ביותר מעיני בן - המין האחר. ואם נהיה גלויי לב עד הסוף, לאיש מאיתנו לא אכפת היה מי יראה מה. היה צריך להיות לנו אכפת. היה עלינו להיז
בשעת ערב מאוחרת, כשהצללים התארכו, ישבתי בשקט וללא נוע ליד אחד מפסלי השיש של פול. שמעתי את הפסלים לוחשים לי על העבר שלעולם לא אשכח; רומזים ברמזים דקים על העתיד שאני מנסה להתעלם ממנו. מרחפים ברוחות - רפאים לאורו החיוור של הירח העולה ואומרים לי מדי יום כי יכולתי והייתי חייבת לעשות אחרת. אלא שאני מה שהייתי תמיד, אישיות המופעלת על ידי רגש
הארי פוטר מעולם לא היה כוכב של נבחרת קווידיץ' שמזכה את קבוצתו בנקודות תוך כדי רכיבה על מטאטא גבוה מעל האדמה. הוא לא מכיר לחשי קסם, מעולם לא גידל דרקון מביצה, ומעולם לא עטה גלימת היעלמות. הוא מכיר רק את חייו האומללים עם משפחת דרסלי האיומים - דודו ורנון, דודתו פטוניה ובנם הדוחה דאדלי - בריון מפונק, מגודל ושמן.
החדר של הארי הוא ארון
עלילתו של הרומן, גן של צללים, קודמת לרומן פרחים בעליית הגג. ברומן גן של צללים טווה הסופרת וי.ס. אנדרוס עלילה,שבה שזורים סודות נוראים ותשוקות עזות ואסורות. אוליביה, נערה צנומה ופשוטה, הגיעה לווירג'יניה ככלתו של מלקולם פוקסוורת, זמן רב לפני שהאימה השתררה בעליית הגג. לצדו של בעלה הגבוה והנאה, מצאה את האושר שלו ייחלה, ועליו חלמה. בטירה ה
המנגינה המריאה... הם רקדו עוד ועוד... לזוהר האדמוני של השקיעה, ניצבתי חרש בצלו של קימור והתבוננתי בג'ורי הרוקד עם מלודי במבוא הענקי. היא נראתה נסיכה רוקדת עם מאהבה. האהבה העזה ששררה בין ג'ורי לבין מלודי עוררה בחלציי תשוקה עורגת. לשוב להיות צעירה כמותם... עם הסיכוי לחזור על כל זה... ולעבור את כל זאת בפעם השנייה... לפתע הבחנתי כי בארת ניצב
כאשר נעלם רוג'ר, נער המטבח וחברה הטוב ביותר של ליירה, היא והדמון שלה מחליטים למצוא ולהציל אותו. הם יוצאים למסע מצוידים באלתיומטר - מכשיר זהוב ומסתורי דמוי מצפן. המסע מוביל אותם אל ההדר הקודר של הצפון, שבמרחבי הקרח שבו שולטים דובים משוריינים ובשמיו הקפואים חולפות מכשפות במעופן. שם עורך צוות מדענים, שבראשו אישה יפה עם קוף זהוב, ניסוי
"זכרתי גם שבאדי וילארד אמר בנימה ידענית ומאיימת שאחרי שיהיו לי ילדים אני ארגיש אחרת, אני לא ארצה יותר לכתוב שירים. אז התחלתי לחשוב שאולי זה נכון שכשאת נשואה ויש לך ילדים, זה כמו לעבור שטיפת מוח שאחריה את ממשיכה בחייך בערפול חושים כמו שפחה במדינה טוטליטרית משלך."
אסתר גרינווד, אשה צעירה מפרברי בוסטון, זוכה בהתמחות קיץ במגזין מוביל
זהו סיפורה העצוב - מריר - משעשע של בת דור ה- X, החולה באחת המחלות הנפוצות ביותר בעולם הפוסט-מודרני: דיכאון קליני. בשפה גלויה וישירה, כמעט אקסהיביציוניסטית, עם לא מעט הומור עצמי, היא מתארת את דרכה אל תוך ומחוץ לדיכאון, את הקשרים הרומנטיים הלא-מוצלחים שלה, את הווי בני דורה בניו-יורק ובאוניברסיטת הרווארד, ואת מסקנותיה בדבר התרופה שסייעה