סטפן צוויג, בן למשפחה יהודית וינאית, היה מן הסופרים המפורסמים בעולם. ספריו, ובהם משחק המלכים, הרומנים ההיסטוריים והביוגרפיים מארי אנטואנט ומרי סטיוארט, תורגמו ללשונות רבות יותר מכל ספר אחר. בפברואר 1942 שם צווייג קץ לחייו. "לאחר שעולם לשוני שקע לגבי, ומולדתי הרוחנית, אירופה, משמידה את עצמה, לא נותר לי למען מה לחיות," כתב. ספר זכרונות
פיטר, סוזן, אדמונד ולוסי הגיעו לנרניה כמעט בטעות: הם נכנסו לארון הבגדים, ולפתע מצאו עצמם ביער, שפנס רחוב מנצנץ בקצהו... בממלכת הקסמים נרניה, ארץ החיות המדברות, הקנטאורים, הגמדים והפאונים, שרר חרף נצחי, שאותו חוללה המכשפה הלבנה - עד שהסתבר כי אין היא מלכת נרניה, ששליטה האמתי הוא אסלן, האריה. זהו הספר הראשון בסדרת "נרניה" בת שבעת הכרכים
סאגה משפחתית רבת תהפוכות הנפרשת על פני שלושה דורות של נשים ביפו, מתחילת המאה העשרים ועד ערב קום המדינה. תמרה, בת הדור השלישי, מנסה להתחקות על הכוחות הגורליים והאכזריים שקבעו את קורות משפחתה. העלילה המפותלת מתגלגלת כמסע גילוי של סודות העבר - כמין טקס התבגרות מיוסר, שבו נחשף כל סוד במועדו ושופך אור חדש על חייה של תמרה, המתפענחים לאט
עלילת בני אופרמן מתרחשת בתקופת שקיעתה של הרפובליקה בגרמניה ובעת עליית הנאצים. בניו של הסוחר הגדול עמנואל אופרמן מגיבים כל אחד לפי דרכו על צמיחת הברבריות החדשה. הם מתנסים בכל השלבים שהתנסו בהם יהודי גרמניה: הבוז לקלגסים, אי-האמון בהצלחתם, "אצלנו זה לא יקרה" – התגובה הגאה על המהלומות הראשונות והעדר יכולת להבין את המציאות. עד הקץ אין
ליון פויכטוואנגר, אמן הרומן ההיסטורי המרתק, הצבעוני, שב בגויא לתחום האהוב עליו ומגולל בלשון קולחת, מלאת-חיות, את סיפור חמש מתוך 82 שנותיו של אחד מגדולי הגאונים שידע העולם – הצייר הספרדי פרנסיסקו גויא (1746-1828); חמש השנים בהן התפתח מצייר חצר חסר חשיבות, לאמן אמיתי, סוער ומרדן, שמעולם לא היסס מלהביע בציוריו מחאה ולהשתמש בהם כבסאטירה, ואש