מדף הספרים של מאיה - הספרים שדירגה

"רצות עם זאבים" מקים לחיים את המקומות הפראיים והמוזנחים בנפש הנשית. קלאריסה פינקולה אסטס כותבת כמו מתוך דחף, צורך לתת ביטוי לתכנים המבעבעים מתוך קרביה. היא מדברת אלינו מבטן אל בטן. מאותו מקום ייצרי עליו היא מספרת לנו ואלינו היא קוראת לנו לחזור. אל פולחן האלה הגדולה, אלת הטבע, הבוראת חיים. אל עומק נפשנו לא נתקרב באמצעות ניסוחים לוג

בספר ארבע ההסכמות מסביר רואיס את מקור האמונות המגבילות אותנו, הגוזלות מאתנו את השמחה ויוצרות סבל מיותר. ארבע ההסכמות, המושתתות על החוכמה הטולטקית העתיקה, מעניקות צופן רב עוצמה של התנהגות, צופן שבכוחו לעזור לנו להפוך את חיינו לחוויה של חופש, אושר אמיתי ואהבה. דון מיגואל ריאיס נולד למשפחה של מרפאים והתחנך באזור הכפרי של מקסיקו ע

זהו אכן ספר מופת וכדברי אחת הקוראות: "לא ידעתי שיש בעולם ספר כזה"! זהו ספר אוטוביוגרפי ייחודי המביא את סיפור חייה של אשה במאה העשרים ואת האירועים וההתנסויות שתרמו לצמיחתה הרוחנית. חייה והתנסויותיה בהווה שלובים בזכרון חי מהתנסויותיה בחיים קודמים ככהנת צעירה במצרים העתיקה. סיפור עולה מתוך סיפור ומתאר בפרטים מרגשים את הכנתה להת

מסרים מהמים מה קורה למים שמקשיבים לבאך או לחילופין למוסיקת הילינג או להבי מטאל ולעוד סוגים רבים של מוסיקה, ומה קורה להם כשאומרים לידם "תודה רבה" ולחילופין "אידיוט" ועוד מלים רבות ושונות. מה קורה להם בסביבות מגורים שונות, בערים, בנהרות, במעיינות, בקרחונים? אילו סוגי מידע נושאים עמם סוגי המים השונים? הספר "מסרים מהמים" עונה על השאלות ה

אילו ידעה העז שהיא עז, היו רגליה מסתבכות זו בזו. אילו ידע הדג שהוא דג, היה שוקע למעמקי הנהר כגוש עופרת. העז , הדג, ההר והנהר יודעים עצמם בידיעה שאינה יודעת. רק האדם מנסה ל"דעת" בידיעה היודעת. על כן אין האדם מצליח להיות אדם כשם שהעז היא עז, הדג הוא דג, ההר הוא הר, והנהר – נהר. כך מתחיל יואל הופמן את תרגומו לספר בו הוא מלקט קטעים נבחרים מ

ג`ק סוייר בן השתים עשרה עומד בפני מסע הרפתקאות מופלא בעקבות הקמיע, ורק הקמיע יוכל להציל את אימו הגוססת של ג`ק ולהביס את האוייב המאיים לחסל את שניהם. ואולם, כדי להשיג את הקמיע, ג` אינו צריך לעבור רק את ארצות הברית לאורכה ולרוחבה, אלא עליו לחדור אל הטריטוריות המוזרות והאפלות. הטריטוריות: מחוז דמיוני ורב קסם, כמו אטלנטיס או ארץ עוץ: הן מ

הספר מתייחס לדיכאון הנשי כאל חלק ממנגנון נפשי קדום, כפי שניתן לפענח מתוך האגדות והמיתוסים בהם הגיבורה נרדמת, נטרפת, מתה – וקמה לתחיה, החל בשלגיה, כיפה אדומה והיפהפיה הנרדמת, המשך באינאנה מן המיתוס השומרי העתיק, ובפרספונה מן המיתולוגיה היוונית, וכלה בסילביה פלאת' מן המיתולוגיה האמריקאית המודרנית. הפענוח של סימונה את האגדות והמיתו