ארמון הנייר זכה לשבחים מיד עם צאתו לאור, כיכב בראש רשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס" ונמכר ביותר ממיליון וחצי עותקים בתוך פחות משנתיים.
סיפורם של אלינור וג'ונאס, חברי ילדות שבגרו, המביטים לאחור על חייהם, על היופי, האהבה העדינה שנגדעה ואולי פורחת שוב, אבל גם על הסודות, ההסתרה והזוועה, יסחף גם את קוראי הספר בעברית.
ארמון הנייר הוא
רומן מהפנט מאת אולגה טוקרצ'וק, סופרת צעירה, שכבר זכתה בפרס נובל לספרות
בכפר פולני נידח, על גבול פולין-צ'כיה, חיה בגפה אישה בודדה, ינינה שמה. היא טיפוס די מוזר שמתרחק מחברת בני האדם ומעדיף את חברת בעלי החיים. היא עבדה כמורה בבית ספר עד שפוטרה, וכעת מתפרנסת משמירה על בתים של תושבים שברחו מהכפר בעונת החורף. את שעות הפנאי שלה היא מעבירה
סיפור על אֵבל והישרדות בהשראת תא טלפון אמיתי ביפן,
שהוא מקום עלייה לרגל ומקור נחמה מאז הצונאמי בשנת 2011
כדי לרפא את החיים יש צורך באומץ, במזל ובמָקום בטוח, שבו תוכל לחלוק ולשתף בזהירות את הסיפור שלך. וכשאיש אינו מצפה לנס, הנס מתרחש.
כשיוּאי מאבדת את אמה ובתה בצונאמי, היא מתחילה לסמן את חלוֹף הזמן מאותו מועד ואילך: הכול נמדד ביחס
לפני יותר מעשר שנים נסעו גליה וכרמי, אז זוג צעיר ואופטימי, לעיירה האיטלקית אורבייטו, כדי להינשא בה בנישואים אזרחיים. עכשיו, כשהם בסוף שנות השלושים לחייהם והורים לשלושה ילדים, הם יוצאים שוב לאורבייטו, אבל הפעם המטרה הפוכה – הם נוסעים כדי להתגרש. מה אירע בעצם לזוג המושלם למראית-עין, שאמור היה להביס את כל סטטיסטיקות הגירושים? במהלך ה
לַלִי זֵלמַן לא רוצה להיות אחת מלקוחותיו של העסק שהקימה: משרפת הגופות בקיבוץ יונה – הענף שאולי יצליח להציל ממוות את הקיבוץ הגוסס. לכן, כשהיא נכשלת במציאת תורם כליה עבורה מקרב בני משפחתה, היא לא בוחלת בדרכים פחות כשרות להשגתה.
במקביל היא מתמודדת עם מגוון מקרים הזויים: קליינטים שמאוחסנים בתאי הקירור בחדר האוכל, גופות שמתחלפות ביני