הסיפור המפורסם על התאומות אורה ולי שלא ידעו אחת על קיומה של השנייה, עד אשר קייטנת קיץ הפגישה ביניהן.
בין השתיים נרקמה מערכת יחסים מיוחדת במינה ומטרה אחת להן: לאחד מחדש את המשפחה.
הסופר והעיתונאי אריך קסטנר נולד בעשרים ושלושה בפברואר 1899 בעיר דרזדן שבגרמניה. אימו, אידה, בת הקצב אוגוסטין, היתה נשואה לאמיל קסטנר, מעבד עורות, שאימץ את
תום וחבריו מתגוררים בפנימייה לנוער במצוקה בעיק קטנה בדרום הארץ. עירם מופגזת בטילים, והם נתונים למרותם של מנהלי המוסד הקשוחים. שגרת חייהם הקשה מופרעת כאשר בניין המוסד נפגע מן הירי: בעוד המבוגרים נמלטים על נפשם נשארים הילדים לבדם ונאלצים לחפש לעצמם מסתור. במהלך חיפושיהם הם מגיעים למאלאדר, עולם המתקיים בממד אחר, ומגלים שם כוח פלאי ש
נילס הולגרסון, הילד שנהפך לגמד, יצא למסע הרפתקאות מסעיר בארץ שבדיה, עם להקה של אוזי בר. סיפורו המופלא של מסעו המרגש והמעניין, נכתב על ידי הסופרת השבדית סלמה לגרלף בשנת 1906 והוא אחד הספרים היפים שנכתבו לילדים עד היום.
הורים בדרך כלל גאים בילדיהם - לא כך הוריה של מטילדה. מרוב שהם עסוקים במכירת מכוניות מקולקלות, במשחקי בינגו ובצפייה בטלוויזיה, הם אינם שמים לב בכלל לילדה הקטנה שלהם. אבל מטילדה היא ילדה מיוחדת. בגיל חמש היא כבר קוראת ספרים של מבוגרים ועושה בראשה חשבון יותר טוב ממחשבון כיס. כשהיא הולכת לבית - הספר, "אחוזת רסקותם", מתברר לה שיש מבוגרים
רובי וגרנט הן תאומות בנות עשר. תאומות זהות. הן עושות הלכ יחד, במיוחד מאז שאמא שלהן מתה, לפני שלוש שנים. אבל האם ימשיכו להתקיים כמופע זוגי לעד, במיוחד כשכל כך הרבה דברים בחייהן עומדים להשתנות? מאת מחברת "חברות בפיג´מות", "סודות" ו"בחצות הלילה".
לְאַחַר שֶׁהִתְיַתְּמָה מֵהוֹרֶיהָ בְּגִיל חָמֵשׁ, נִשְׁלַחַת הַיידִי עַל יְדֵי דּוֹדָתָהּ לָגוּר עִם סָבָהּ בְּהָרֵי הָאַלְפִּים הַשְּׁוֵיצָרִיִּים. הַסָּב הַמִּתְבּוֹדֵד וְהַזָּעוּף מִתְקַשֶּׁה בַּתְּחִלָּה לְקַבֵּל אֶת נֶכְדָּתוֹ הַתּוֹסֶסֶת, אַךְ אַט אַט נִכְבָּשׁ בִּקְסָמֶיהָ. הַיידִי מִצִּדָּהּ מִתְאַהֶבֶת בִּמ
חגיגת החירות של שי צ`רקה. בוגר ישיבת הסדר, מאייר, אנימטור, קומיקסאי, מעצב בובות לתוכניות טלוויזיה שונות ומיוצרי ``החרצופים``.
תמונות מחויכות מעולמו ומנקודת מבטו של ילד דתי סביב תנועת הנוער "בני עקיבא" וההווי המיוחד לה.
האם באמת יכולה מתנה של פיה להפוך לקללה איומה? כך קרה לאלה, כשהפיה לוסינדה העניקה לה בלידתה את מתנת הצייתנות. אלה נאלצה לציית לכולם: לאביה העשיר והאנוכי, למורות הקפדניות בבית הספר וגם לאמה ולאחיותיה החורגות.
שוב ושוב מחפשת אלה דרך להסיר את הקללה. היא נעזרת בידידיה הגמדונים, האלפים והענקים וכובשת את לבו של מקסים, הנסיך האגדי ויורש
אור אינו ילד נחמד במיוחד: לפעמים הוא אפילו כמעט רשע. ומדוע לא - האם מפני שהוא עיוור אסור לו להיות "לא נחמד" ברגעים של רוגזה? האם זו "זכות" השמורה לילדים שרואים? והלוא בין ילדים שרואים יש ילדים נחמדים ויש ילדים נחמדים הרבה פחות, ומדוע יהיו ילדים עיוורים שונים מילדים רואים? חוץ מזה, הספור שלפניכם רחוק מלהיות ספור עצוב, והסיום שלו שמח ממ
זהבה קור, בת מושב ניר גלים ואם לשישה. אוהבת שניצל וכביסה מקופלת. זהו ספרה השני לנוער. "...אור חזק נדלק והדס ודין קפאו במקום. קולות הנחרה שעלו מעומק הכורסה התחלפו בצחוקו המר של השודד הצהוב. 'אבא!' צעקה הדס לעבר הספה, 'תתעורר!' החוטף הגבוה עמד בפתח החדר וידו על מתג החשמל. הוא גיחך לעברה: 'תגידי, אבא שלך גנן? איך יצאת כזה פרח?" לביתה הרגוע של ש
בתחילת החופש הגדול, אבא קונה לאיתן יומן ודורש ממנו לכתוב בו כל יום את מה שהוא מתכוון לעשות בחופש. אבא יודע שהחופש הגדול מביא איתו רק צרות ואומר ש"רק אם כותבים את השטויות לפני שעושים אותן, לא עושים אותן." אבא חושב שבזמן שכותבים - חושבים, וגם אם אנחנו לא חושבים, אז יש לנו אבא שחושב בשבילנו, וכשהוא יקרא ביומן ששטויות גדולות עומדות לבוא, ה