מדף הספרים של סהר רופא - הספרים שדירג

ה'אתיקה' היא חיבורו העיקרי של שפינוזה ואחת מיצירות היסוד של הפילוסופיה המודרנית. בכמה מובנים ראשיים היא מייסדת את המודרניות בפילוסופיה. בכך שפינוזה הוא דמות מרכזית בתולדות המחשבה המערבית, והחשוב בפילוסופים שיצאו מן העם היהודי. גלגולי הגותו ניכרים כמעט בכל אנשי הרוח החדשנים שיצרו את העידן המודרני - מקאנט וגיתה עד היגל, ניטשה, פר

מה משותף לאוסמה בן-לאדן, ג´ורג´ בוש ורבני יש"ע? כולם מאמינים, באמת מאמינים, בכתבי הקודש שלהם - וזאת בדיוק הבעיה. מהומת אלוהים, ספר שכבר הצית פולמוס חריף בארה"ב ובאירופה, הוא ניתוח נוקב ופרובוקטיבי של משבר התרבות והטרור של ימינו: לא מדובר בהתנגשות ציוויליזציות, טוען המחבר, סם האריס, אלא בהתנגשות שבין כל דת, כל אמונה עיוורת, לתבונה.

"לא אלוהים הוא שיצר אותנו, אנחנו יצרנו את אלוהים." הדת היא עיוות של מוצאנו, של טבענו ושל הקוסמוס. אנחנו פוגעים בילדינו ומסכנים את עולמנו בשטיפת המוח שלהם. כריסטופר היצ´נס מגדיר מחדש את תפקיד הדת ומשמעותה בחיים האישיים והציבוריים. בשילוב ייחודי של בקיאות ושנינות מתמודד היצ'נס עם הסוגיה הדוחקת ביותר של זמננו: כוחה המזיק והרעיל

‏כשלושה וחצי מיליארד בני אדם בעולם מאמינים בקיומו של אלוהים, בדרך זו או אחרת. הייתכן שכולם טועים? ‏ספר זה מטיח ללא מורא את השאלה, האם אלוהים קיים? והאם כל האנרגיה האדירה המושקעת על ידי מיליארדי המאמינים בנוכחותו בחייהם אינה אלא המצאה אנושית שסחפה את האנושות אל שקר ענק, חובק עולם ומלואו? בספר זה, שהוא משנה אתיאיסטית סדורה, שואף ה

רק לעתים נדירות יודעים אנשים להגדיר את אמונתם במילים. אתאיזם, כמו כל אמונה, מתבטא באורח חיים, במעשים ובהימנעות ממעשים. אורח חיים שכזה מציב את האדם במרכזו, טען הפילוסוף אפיקורוס, ואמונה אתיאיסטית הומניסטית באדם כמידת כל הדברים היא אמונה בהגשמת זכותו של האדם לחיים, לחופש, לשוויון, להנאה ולחתירה לאושר. עיקרי אמונה אלה הם בבחינת ערך

השנה היא 1969, וקריירת המשחק של ריק דולטון הולכת ודועכת. התפקידים כבר לא זורמים כמו פעם, ובמקום לככב בסדרה משלו הוא נאלץ לגלם את הנבל בסדרות של אחרים. גם מצבו של קליף בּוּת, הפעלולן והכפיל של ריק, בעייתי: בגלל השם המפוקפק שיצא לו, עברו האפל והשמועות על נסיבות המוות של אשתו, כבר לא מזמינים אותו לעבוד בסרטים, והוא נאלץ להסתפק בתפקיד הנהג

כיצד נוצר הקוסמוס? האם היקום בלתי מוגבל או שיש לו גבולות? האם היתה לזמן התחלה? האם יהיה לו סוף? האם ייתכן שיום אחד יתחיל הזמן לזרום לאחור ואז תקדם התוצאה לסיבה? מדוע אנו זוכרים את העבר ולא את העתיד? איך נראה חור שחור? כיצד בראשית היה תוהו ובוהו, ואילו כיום נראה שיש סדר ביקום? הפיסיקאי, פרופסור סטיבן הוקינג, מגדולי ההוגים של המאה העשרי

"טרנטינו כותב על קולנוע כמו שהוא עושה קולנוע" - הניו יורק טיימס בתחילת שנות התשעים סומן קוונטין טרנטינו כהבטחה הגדולה של הוליווד, וכיום הוא כבר נחשב לגדול במאי הקולנוע של תקופתו. בזכות סרטי מופת פורצי דרך, שהפכו לנכסי צאן ברזל של הקולנוע האמריקאי – ובהם "כלבי אשמורת", "ספרות זולה", "להרוג את ביל" ו"ממזרים חסרי כבוד" – זכה טרנטינו למ

פול מואד'דיב, קפיצת הדרך המיוחלת של בנות גשרית הוא עתה הקיסר השולט במיליון העולמות. הוא הנביא הנערץ שעומד במוקד דת חדשה. חילותיו כובשים עוד ועוד עולמות בשמו, מביאים את בשורת הג'יהאד עד לקצות היקום ומכחידים המונים. כוחות רבים בקיסרות חותרים כנגד מואד'דיב, ובהם גילדת החלל, אנק"ס, בנות גשרית והנסיכה אירולן. גם מקצת הדררים חוברים אליהם.

"תחילה, לעניין הזמן: אין שום הבדל בין עשרת אלפים שנים ושנה אחת. אין הבדל בין מאה אלף שנים ופעימת לב אחת. שום הבדל. זו העובדה הראשונה לגבי הזמן. והעובדה השנייה: כל היקום כולו על כל הזמן שלו מצוי בתוכי," לטו, בנו של מואד'דיב, משתדל להסביר את ייחודו לג'סיקה סבתו, החוזרת לחולית לאחר שנים רבות. אך דבריו מגבירים את חרדתה שמא הוא ואחותו מגלמים

חלפו אלפי שנים, העקלתונים פסו מחולית, ומרחביה הוריקו מרוב צמחייה, בקיסרות הגלקטית של האטרייאידים שולט ביד רמה לטו השני, בנו של מואד'דיב. הקיסר האל הוא ישות מורכבת מאין כמותה, שכולה תום ואכזריות, זה כבר חדל להיות אנושי. אין ישיש ממנו ביקום; הוא יודע הכל, זוכר הכל, הוא אחד שמכנס בתוכו את אלפי אבותיו ואמותיו, הוא דובר בקולם, לטו מחזיק בי