השנה היא 1946.
סלטנאת יעקבי בת ה-16 מהעיירה הקטנה גולפיגאן מגיעה לשרת בבית משפחה עשירה בטהראן הגדולה.
יופייה, פיקחותה ואומץ ליבה כובשים עד מהרה את כל בני המשפחה ובראשם את הבן הבכור, דווד, השקול והרציני, המבוגר ממנה בעשרים שנה.
אט אט נרקמת ביניהם מערכת יחסים עדינה ומלאת חיבה, שהופכת לסיפור אהבה סוער.
אולם אז מתברר כי לאמה של סלטנאת,
יואב סער, פסנתרן מחונן, כובש את העולם בנגינתו, אך יחסיו המורכבים עם ילדותו, עם הנשים בחייו, עם איתַי, ידיד נפשו שמת בעלומיו, מעיבים על אושרו. המסע הפנימי והחיצוני שהוא יוצא אליו נושא אותו מההווה אל העבר, מאולמות קונצרטים מלאים אל מחוזות מופלאים של דמיון ואהבה, מבתי אחוזה בצל עצי ערמונים אל הקיבוץ שגדל בו. צללי העבר המוטלים על סיפורו
הסופרת גבי עלואן רגילה לרקום סיפורים מחוטי חייהם של אנשים אחרים, אבל כשהיא מאבדת את בעלה, היא מוצאת את הסיפור שלה.
גבי, אישה רגישה וכנה, מתמודדת עם כאבה ועם זיכרון האהבה המיוחדת שהיתה מנת חלקה. מפגשיה עם פרינס, עובד זר שאימת הגירוש מרחפת מעליו, עם יהלי, חבר ילדות שחוזר לחייה ועם שרה, קשישה צופנת סוד, מלמדים אותה כיצד להילחם על זכותה