מדף הספרים של אמיר - הספרים שדירג


כאן נמצאים הספרים שקרא והדירוג שנתן לכל אחד מהם.


אמיר
בן 26
תל אביב



Simania RSS

מדף הספרים של אמיר - הספרים שדירג


מיין לפי: הצג כ:
"מלחמה ללא אות" חושף לראשונה את סיפור הלחימה של צה"ל באזור הביטחון בלבנון. המלחמה הזאת – שאין לה שם משלה ושהלוחמים בה לא זכו לאות מלחמה הייתה אחת המערכות המורכבות, הממושכות והשנויות במחלוקת בתולדותיה של ישראל. האתגר המבצעי שהציבו בפני צה"ל ארגוני הטרור בלבנון, והחזבאללה בראשם, והתנאים המדיניים שבהם התנהלה הלחימה העצימו את ההתמוד
וִיהִי מָה היא הביוגרפיה של מאיר הר־ציון, הסייר והלוחם האגדי, שעוד בטרם התגייס לצה"ל כבש את פסגות הרי ארצנו, וגילה במסעותיו את הנסתרות שבפינותיה. הר־ציון היה הנועז שבלוחמי יחידה 101 ומפקדה הראשון של סיירת הצנחנים. על אף פציעתו האנושה בקרב היה בין מקימיה של "היחידה" – סיירת מטכ"ל. הוא נולד במושב רשפון, ובנעוריו עבר לקיבוץ עין חרוד.
הספר דן בסוגיות צבאיות עקרוניות ומנתח לאורן קרבות של צה"ל, ברמה הטקטית והאופרטיבית. המחבר מציג שני גורמים כמרכזיים להשגת הצלחה בשדה הקרב: המפקד והתחבולנות. "אל לנו להסתפק במפקדים שרק 'יהיו בסדר'. יש לטפח את כושר האלתור, היוזמה והיצירתיות הטבועים באופיו של המפקד הישראלי – בלא להתפשר על רמתו המקצועית". "התחבולנות היא תמציתה של
מלחמת יום הכיפורים בחזית התעלה, מצליחת הפתע המצרית, ועד להתאוששות, להעברת המערכה לאדמת מצרים ולהפסקת-האש, על אוגדה שלחמה באותן מערכות. בלשון בהירה של איש מעשה, מתאר ברן בעיקר את נתיב הקרבות של אוגדתו, ואגב כך - גם אל לחימת האוגדות האחרות בחזית. לראשונה מתאר מפקד קרבי בדרג הבכיר את המערכה כפי שראה אותה בשדה, וכמו שראה אותה מנגמ"ש הח
על נסיונותיו כקצין-רגלים במלחמת 1918-1914 "פנים אל פנים עם האויב, חש מפקד חולית־סיור באחריותו הכבדה. מחיר כל שגיאה הוא נפגעים, ואולי אף חיי אנשיו, משום כך יש לעשות כל צעד בכיוון האויב בזהירות רבה ובתכנון מדוקדק." ספרו המפורסם "חיל רגלים תוקף!", שהתפרסם ב-1937, הפך לספר הדרכה חשוב, ואף תורגם לעברית. ב-1938 רומל, שהועלה לדרגת אוברסט (קולונל), ק
יומנה של ילדה מימית האבודה.מבוסס על יומן אמיתי שכתבה ילדה בת 12 בחודשים האחרונים שלפני הפינוי. מלווה בתמונות ובקטעי עיתונות מתקופת הנסיגה מסיני
"זה אנחנו או הם" (עבד אל-קאדר אל-חוסייני, 1948) הלילה שבין 7 ל-8 באפריל 1948 היה חשוך במיוחד. אחרי השעה שתיים לפנות בוקר שככו קולות הירי בקרב על הר הקסטל, הפסגה השולטת על הדרך מן השפלה לירושלים. עבד אל-קאדר אל-חוסייני, המפקד הפלסטיני הנערץ של יחידות אל-ג'יהאד אל-מוקדס, הרגיש כי ההסתערות של אנשיו לכיבוש מחדש של ההר – נעצרה. עבד אל-קאדר, מת


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ