"ופתאום הייתי יפה. השמש האירה על השיער והעיניים שלי, והייתי קצת אחרת, הייתי ילדה עם צמה שצריכה להיות עצובה, כי טוב לה להיות עכשיו עצובה, כי מי שאמא שלו מתה צריך להיות עצוב, מאוד"
ימים קשים עוברים על אביגיל, והיא נשארת רחוק מהבית ומאביה אצל הדודים בעיר הרבה יותר משחשבה. אבל בעיר היא פוגשת את טליה ואת סבתא שלה, ובעזרתן היא לומדת שיש דב
ילדה יהודיה בעיראק חולמת להגיע לארץ ישראל. השנה היא 1970, בבגדד כמעט ולא נשארו יהודים ואלו ימיה האחרונים של הקהילה היהודית בעיראק. ללא היסוס ובאומץ היא עוזבת את ביתה, הוריה וחבריה בגנבה, תוך סכנות היא מנסה להגיע לארץ עליה חלמה.
גם בארץ מצפים לה קשיים רבים. ללא הוריה, היא מופרדת מאחיה, רחוקה מכל מה שהיא מכירה, אבל לא מאבדת את החלום שלה,