מדף הספרים של נדל - הספרים שדירג
'מפיסטו', שנכתב ב-1936, הוא אחד הרומאנים הראשונים שהתמודדו עם הרייך השלישי והנאציזם. קלאוס מאן (נולד ב-1906 לאביו תומאס מאן; התאבד ב-1949) כתבו בגלות, לאחר שעזב את גרמניה ב-1933. במרכז הספר תהליך ה"התקרנפות" של השחקן הֶפגֶן, שלמרות עברו "השמאלני" הוא הופך לבן-חסותו של ראש-הממשלה הנאצי (בן-דמותו של גרינג), ועקב כך – למנהל התיאטרון הממלכתי בברל
אם ספרות המאה העשרים תשאיר אחריה עשרה רומאנים גדולים-'לוליטה' הוא אחד מהם.הספר,שנדפס לראשונה בשקט בפאריס ב-1955 (המו"לים האמריקנים חששו להוציאו לאור), חילחל לאט ונעשה כעבור שלוש שנים רב - מכר שערורייתי, שעד מהרה תפס את מקומו הראוי כמושלם ברומאנים של נאבוקוב.
האפקט של צבע מופלא שיש לקשקשת של חרקים מסויימים אינו נובע מן הפיגמנט, אלא מ
מאורה של יצרני משקה במחתרת בימי האיסור על המשקאות בארצות-הברית, בית-זונות, בכרך גדול, עיירה דרומית חשוכה וקנאית - זהו הרקע לעלילה בנויה היטב וגורפת כסיפור-מתח קצר, ובמרכזה עורך-דין ליברל ונערה בת-טובים בת שבע-עשרה, שנקלעים למצבים אשר הזוועה והקומדיה משמשים בהם בערבוביה, והכל כתוב בידי פרוזאיקון גדול בעל ראיה של משורר.
פוקנר זכה ב
בשנת 1912 שהה תומאס מאן שבועות אחדים לצד אשתו בבית מרפא באלפים השווייצרים, ובשל הצטננות נבדק על ידי רופא, שמיד גילה "נקודה לחה בריאותיו". שנים רבות אחר־כך סיפר באחת מהרצאותיו: "הרופא הבטיח לי שאנהג בחכמה אם אישאר שישה חודשים להירפא. אילו הייתי שועה לעצתו, מי יודע, אולי הייתי עדיין שם. במקום זה כתבתי את הר הקסמים."
גיבור ספרו של מאן בא
מיכאל רוסט, צעיר בן שמונה עשרה, עוזב את עיר הולדתו ועובר לווינה בשנותיה האחרונות כבירת האימפריה האוסטרו-הונגרית. סקרן ותאב להתנסות בכול הוא קושר קשרים ארעיים עם כל מי שנקרה בדרכו: זונות, מהפכנים, קציני צבא, דלפונים שלא יעבירו את יומם בלי הלוואה, ואנשי עסקים שמקור עושרם מפוקפק - אחד מהם אף נותן לו מענק נדיב ותמוה. כשנכנסת לחדרו בעלת
סיפוריו של ג'יימס בולדווין, מגדולי הסופרים האמריקנים, התפרסמו במהלך שנות החמישים והשישים של המאה ה־20. בסיפורים אלה, בין שהם מתרחשים בעיר התוססת ובין שבאווירה כפרית־דתית, היטיב בולדווין להעמיד תשוקות גדולות, אהבה ואנושיות אל מול ולצד יחסי כוח, אלימות וגזענות.
הולכים לפגוש את האיש הוא קובץ סיפורים היחיד של בולדווין. זהו קובץ בועט
זהו קובץ הסיפורים הראשון שפירסם מחבר "בולט פארק" מזה תשע שנים. שוב אנחנו מוקסמים נוכח תיאור המתרחש בפרברי הערים הגדולות של אמריקה. אנשיו של צ'יבר הם תמימים, מיושנים, מודעים לעצמם, נוגעים אל הלב. אירועים מוזרים כופים עליהם לבחון שוב את הערכים שנאמר להם כי עליהם לתת בהם אמון - הגינות, הגיון, נוסטלגיה ואפילו אמת. אלה אנשים המצליחים להחז
אל האבדון הוא היצירה החשובה, המעמיקה והמעניינת ביותר שכתב אריך קסטנר למבוגרים, רומן חכם ושנון מאין כמוהו, שבו חזה את ההידרדרות של גרמניה ואירופה אל אימי הדיקטטורה ומלחמת העולם השנייה.
הספר ראה אור בגרמניה בשנת 1931 בשם שנתן לו המו"ל: "פאביאן: סיפורו של מורליסט". לא רק הכותרת שבחר הסופר לא התקבלה, כי אם צונזרו מהספר גם מילים וקטעים שלמ
סוף הקיץ באחוזה כפרית בדרום צרפת. פטריק מלרוז בן החמש משתדל לחמוק מאביו העריץ אל השדות ולגנוב רגעים עם אמו האלכוהוליסטית. אורחים מקרוב ומרחוק מתקבצים אל הבית לארוחת הערב שבה מפגין האב, דיוויד מלרוז, את שליטתו האכזרית. אירוע אלים בצהרי היום חוצה לשניים את הרומן, ואת חייו של פטריק.
בכתיבה אלגנטית וחדה כתער, אדוארד סנט אובין שוזר יח
"יש בעולם כמה אנשים מתועבים במיוחד, וחבל מאוד אם אחד מהם הוא אבא שלך."
פטריק מלרוז, בן עשרים ושתיים ומכור כמעט לכל סם אפשרי, מתבשר שעליו לטוס מלונדון לניו יורק כדי לזהות את גופת אביו ולהביא את אפרו בחזרה לאנגליה. במהלכם של יומיים מסויטים הוא מתרוצץ בניו יורק, בין מלונות ומסעדות פאר לסמטאות פשע מזוהמות וסוחרי סמים, בין מועדונים לבת
שטפן צוויג, הסופר בעל אלף הפנים, כתב יותר משישים יצירות ספרותיות. בין הנדירות ביופיין ובסגנונן היא “עיני האח הנצחי” – אגדה מהודו הקדם בודהיסטית.
השחקנים הם: מלך, עַם, מרחב על–זמני, בלתי מוגדר – ולפיכך גם עכשווי. הגיבור הוא לוחם ששמו ויראטא הנקלע לעבודה בשירות המלוכה. דרכו של ויראטא היא אפית, אך מסלולו לא רגיל והתפניות בו מהופכו
"דומה שהמרחב יותר מאולף מהזמן, או פחות מסוכן ממנו: בכל מקום אפשר לראות אנשים שיש להם שעונים, ורק לעיתים רחוקות מאוד אנשים שיש להם מצפן.
יש לנו תמיד צורך לדעת מה השעה (ומי מסוגל עדיין להסיק זאת ממצב השמש?) אבל אנחנו לא שואלים את עצמנו איפה אנחנו."
ז'ורז' פרק