מדף הספרים של ישי חפץ - הספרים שדירג

בין העמודים של ״היה זה הוא?״ נבנית ארכיטקטורה שלמה של מתחים, תהיות, מצבים קומיים וחששות, והכול באמצעים ספורים: שני זוגות, שני בתים ביער וכמה ניצבים- אבל רק לכאורה- השואבים אותנו אל תוך מבנה ספרותי וירטואוזי. צוויג, אמן המילה המדודה והקלילות המוסגננת, לוקח את הקורא להרפתקה ספרותית, שבה העיקר הוא המשחק האינטימי של הסופר עם ערנותו של

לפנינו מעין ״מותחן פרוידיאני״: "גברת אירנה ירדה במדרגות דירתו של המאהב שלה, ושוב אחז בה בבת אחת אותו פחד חסר פשר." למן הפתיחה ועד לתום הקריאה מוביל שטפן צוויג בידו המיומנת, עוצרת-הנשימה, את הקורא בתוך נבכי תודעתה, מצפונה וסודותיה של אשה הלכודה במרדף-עצמי. זה עתה עברה על הדיבר השביעי, ״לא תנאף.״ בחברה הווינאית הבורגנית של תחילת המאה ה

כששב הסופר הנודע ר׳ לווינה מטיול מרענן בן שלושה ימים אל ההרים, מגיש לו המשרת כמה מכתבים שהתקבלו בהיעדרו. אחד מהם נראה ארוך במיוחד: שני תריסר עמודים ללא נמען, שנכתבו בחופזה בכתב יד בלתי מוכר. וברגע שנתחיל גם אנחנו לקרוא בו, נבין מיד כי אנו ניצבים בפני סיפור חיים מטלטל, תולדות חיים של נפש אלמונית, וידוי על סודותיה של אישה שאהבה נכזבת ה

שטפן צוויג, הסופר בעל אלף הפנים, כתב יותר משישים יצירות ספרותיות. בין הנדירות ביופיין ובסגנונן היא “עיני האח הנצחי” – אגדה מהודו הקדם בודהיסטית. השחקנים הם: מלך, עַם, מרחב על–זמני, בלתי מוגדר – ולפיכך גם עכשווי. הגיבור הוא לוחם ששמו ויראטא הנקלע לעבודה בשירות המלוכה. דרכו של ויראטא היא אפית, אך מסלולו לא רגיל והתפניות בו מהופכו