שני ילדים קטנים מובאים אל מחלקת המיון של בית החולים "הדסה" בירושלים. האחד, ילד בן ארבע, סובל מכוויות חמורות, ואילו אחיו בן השלוש מחוסר הכרה עקב פגיעה מוחית חמורה. ליד מיטתם יושבת בדממה אמם, לבושה גלימות לבנות ושופעות. האם הצעירה והמסורה, עולה מאמריקה ובת למשפחה אמידה בפיטסבורג, שלה שבעה ילדים, מסרבת לענות לשאלות הרופאים – והמשטרה –
קֶלֶן עזב את הקהילה שלו.
הוא בן 16, הוא פורע חוק, והוא זקוק לחושים מחודדים במיוחד כדי להחזיק מעמד בארץ שבעת החולות. יחד עם רַייקֶס, החתול־הסנאי המטורלל, ועם פֶריוּס, שותפתו למסע, הוא עושה את דרכו אל גיטַבּרייה, העיר שבה המצאות מדהימות הופכות למציאות.
אבל אז הם פוגשים ציפור מכנית קטנה, שקסם מיוחד הפיח בה חיים, והם מבינים ששוב הדברים
רומן רחב יריעה על חייהם של שלושה חברים: ארנו, ברוך ואדם. מורתם בבית הספר העממי הפכה משחק תמים כמשחק הכיסאות למשחק של התעללות. אחרי שנים רבות ייפגשו השלושה וישחקו את משחק הכיסאות האחרון. מחיר הזכייה או ההפסד הפעם הוא החיים. משחק הכיסאות הוא רומן מרתק על מסע חיים שמתחיל בשנות ה-60 של המאה שעברה ונמשך עד ימינו. האירועים הכלכליים והחברת
גיבוריו של "צריך סוף לסיפור אהבה" הם אנשים המוצאים את עצמם - ברגע של אמת - מגלים משהו חדש על מהותם. אישה מתחקה אחרי מי שהיתה לפני שנים אהובתו של אביה ומזמינה אותה לפגישה גורלית. רפתנית מעמק יזרעאל נוסעת לארצות - הברית כדי לשדל את בנה לשוב הביתה. אלמן המתחיל לקשור שוב קשרי אהבה מגלה בחדרו את אשתו המתה - אלה מקצת סיפורי "צריך סוף לסיפ
סיפוריהם של מהגר יהודי מרוסיה, הנאחז בחיים בכל כוחו ושל אשה בת - ירושלים נאורה ועשויה לבלי חת, המורדת במסורת אבותיה ובערכיהם, ונאבקת מאבק איתנים בשכול, בבגידה ובהתפוררות חיי הנישואין נפרשים כאן, ארוגים זה בזה, על רקע העיר הנחנקת בתפארת עברה. בלשון מאופקת, הנעה הלוך ושוב בין חמלה ואמפתיה לראייה אובייקטיבית ולעיתים גם אכזרית של הדבר
ספרו זה של גרסיה מארקס נכתב בז'אנר שונה מכל ספריו האחרים. לכאורה, ספר מתח מובהק, שבמרכז עלילתו פרשת רצח. ואולם פרט חשוב אחד בו אינו אופייני כלל לספרי מתח: סופו ידוע למן המשפט הראשון. האחים ויקאריו מספרים על כוונתם לרצוח את סנטיאגו עד שלבסו נודעת השמועה בעיירה כולה. ואף על פי כן עם שחר האיש נרצח למוות בפתח ביתו. הרצח היה איפוא כה צפוי
בכפר קטן ונידח בגבול הצפון המציאות האבסורדית כבר הייתה מזמן לשגרה. על רקע התרעות על חדירות מחבלים, נפילות טילים ומבצעים צבאיים, מנסים גבי ואלה לשמור על התא המשפחתי שלהם, שהולך ומתפורר. כשגבי מחליט פתאום להתחיל פרויקט חסר סיכוי ולבנות קומה שנייה לביתם, מתערערת אף יותר שגרת יומם של בני המשפחה. על הגג עמל פועל זקן על הבנייה, ולא נראה
כל מה שהיה – האובדן, הבגידה והכאב, אבל גם החופים הזהובים וריח המלח והמים, הרעות והאהבה, בעיקר האהבה – נשטף בזרמו של נהר הזמן.
יפים כמו שהיינו הוא סיפורו של דניאל: כנער שמלחמה אחת פיצלה את חייו לשניים ושמה קץ לעידן של תמימות; כחייל שלמד להביט בעולם מבעד לכוונת הצלף, תרגל ריחוק, עד שנאלץ לשוב לגוש קטיף ולסייע בפינוי נוף ילדותו; כגבר ה