ירושלים הנצורה במלחמת - הקוממיות ומנזר עתיק המשמש בית - חולים לשעת - חירום הם הרקע לסיפור מקורי זה על פרשת אהבה לא - רגילה בין אחות ואדם מוכה - גורל. במכחול דק ממחיש יורם קניוק דרמה אנושית עזה ומעמיד שלל טיפוסים ארץ - ישראליים אשר שרשיהם נטועים בעברה הרחוק והקרוב של הארץ.
"קול של גבר קרא בשמה. לפעמים כשהלכה ברחוב דימתה בליבה לשמוע את שמה וידעה שרק דמיונה הפיק את הקול שנוצר בתוכה מתוך געגוע, מרוב צורך, מציפייה שמישהו יקרא בשמה. בכל פעם שהקריאה הפנימית הזאת התרחשה בתוכה ביקשה סליחה מיואל, בעלה המת, כאילו בגדה בזכרו, ושב והתעורר בה הכעס עליו ועל מותו".
שני גורלות, שני סיפורי חיים של שתי נשים, נפרשים זה ל
אלכוהוליסטית חסרת כול מובלת בידי שוטרים באישון לילה אל סף ביתה של אחותה, אישה שלמראית עין יש לה הכול. האחות האמידה והמוצלחת משכנת את הסוררת ביחידת דיור בחצרהּ, בתנאי שתיגמל מאלכוהול. בהמשך מצטרפת אל הסוררת אימן של השתיים, ששהתה שנים בבית חולים לחולי נפש בעקבות רומן סוער שניהלה עם אלוהים.
שתי האחיות עוברות כברת דרך משמעותית במהל
הרומן "מַכְּתוּבּ", הוא סיפור סוחף של אהבה ובגידה, שחודר באורח נוקב לעולמן של דמויות מורכבות ולא צפויות.
זהו רומן מלא חיים ומרגש שנכתב בקפדנות ובדיוק מופלגים.
הוא משרטט באורח מופלא את המרחב הישראלי על מתחיו וצבעוניותו האנושית, כמו גם את נופי האדמה והצומח, מבלי לגלוש לרגע לסנטימנטליות.
ומעל הכל, מעמיד ייצוגים וירטואוזים של ארוט