מאז ראה אור ב־1932 , נחשב עולם חדש מופלא לאחת מיצירות המופת העתידניות המשפיעות ביותר במאה העשרים .
כמו ספרו הנודע של ג ´ורג ´ אורוול , , 1984 הוא טבע מושגים
שהפכו לחלק בלתי נפרד מהמילון החברתי־פוליטי .
עולם חדש מופלא הוא חזון סאטירי מאיים על עתיד "אוטופי ",שבו בני האדם מתרבים באופן גנטי ומעוקרים מרגשות באמצעות סמים במטרה לשרת באופן פס
מטפלת, המטפל שלה, וחיינו הנגלים לפנינו.
לורי גוטליב היא פסיכולוגית. יש לה קליניקה בלוס אנג'לס. יום אחד פוקד אותה משבר אישי ועולמה נחרב.
כדי לטפל בעצמה היא נוחתת בחדרו של וֶנדֶל, פסיכולוג מוזר ומנוסה, שעם הקרחת שלו, בסוודר ומכנסי חאקי, נראה כאילו יצא מסוכנות לליהוק מטפלים.
זהו, שלא.
בזמן שגוטליב חוקרת את חייהם הפרטיים של המטופלי
מרקוס אַוּרליוּס, הקיסר והפילוסוף הרומי, הוא מן השליטים היותר נאורים בהיסטוריה של האנושות. תפיסתו מושפעת מכתביהם של הפילוסופים הסטואים שקדמו לו ובראשם סנקה ואפיקטטוס. בד בבד עם ניהול ענייני המדינה וניהול המלחמות שטלטלו את האימפריה העלה אורליוס על הכתב את הלכי נפשו – כנראה בעשור האחרון לחייו. רשימותיו הן מעין יומן אישי האוצר את
הספר בשביל הנפש מתאר עשרים וחמישה טיפולים שנערכו בקליניקה של הפסיכולוג אריאל הרטמן ונדונו בדיאלוג מעמיק בינו לבין חנוך דאום. זוהי הצצה נדירה לחדר הטיפולים, להתחבטויות האינטימיות ביותר של המטפל, ולמסע המרתק ביותר שישנו – מסעו של האדם אל נפשו פנימה.
במסע הזה צועדים במאמץ ובאומץ שניים – ולכן הספר אינו מסתפק בתהליך שעובר המטופל א
"הכול בן חלוף - הן הזוכר, הן מושא הזיכרון," כתב מרקוס אורליוס, הקיסר הפילוסוף הרומי. בספר זה מתאר הפסיכיאטר הידוע ד"ר ארווין יאלום את מאבקם של מטופליו - ואת מאבקו שלו - להשלים עם שני האתגרים הגדולים של הקיום: להשיג חיים של משמעות, ולהתמודד עם סופם הבלתי נמנע.
נוכל לפגוש בדפים אלה את האחות המרירה שאינה יכולה לחוש חמלה למטופליה כי בנה