הפרוזה של באבל (1940 - 1894) נחשבת לאחת מפסגות הסיפורת של המאה העשרים. בלשון תמציתית, דחוסה עד קצה גבול היכולת, בתמונות רוויות אכזריות ויופי, מעצב באבל רסיסי חיים של עולם במשבר - בין שהרקע הוא עלילות חיל הפרשים הקוזאקי ברוסיה שלאחר המהפכה, ובין שזה חורבנו של סדר - החיים היהודי הישן, שכנופיות של שודדים ורוצחים יהודים, בני העולם - התחתון ש
כתריסר שנות יצירה בסך-הכל של גדול מחברי הסיפור הקצר הניבו שלוש-מאות סיפורים, ומתוכם בחרה אביבה ברק לקובץ זה שלושים, אחדים מוכרים לקורא העברי, ורבים שאינם מוכרים לו. המכלול הוא מופאסאן לא צפוי, שבמחוזותיו אין בלתי-סביר, אין בלתי-טבעי, השכל הישר מתמוטט, וחיי אנוש חומקים מכל הגדרה צרה - הצצה מרגשת אל גדוּלה ספרותית, בתרגום שבדומים לו ל