מדף הספרים של missy - הספרים שדירגה

דרי: עיירה קטנה במדינת מיין, מקום ששורה עליו רוח של בית. אולם בדרי הרוח היא רוח רפאים... ´זה´ הוא התגלמות הרוע, והוא נקרא כך משום שאין מילה שתוכל לתארו. הוא מופיע בדמויות שונות, והדמות החביבה עליו היא של ליצן עם בלונים. משכנו הוא תעלות הביוב של דרי. על קיומו מעידים ילדים שנרצחים וגופותיהם נמצאות אכולות. ´זה´ אינו בוחל גם במעשי רוע אח

האם המחבר של קארי, הקמיע, קאג`ו וקריסטין, יצר אי פעם סיפור מזעזע, עד שבמשך זמן מה לא יכול היה לסיים את כתיבתו? כן, זה הספר. לואיס קריד, רופא צעיר, עובר עם משפחתו להתגורר בעיירה קטנה במיין. בית כברות מתחיל בביקורם בשטח קבורה בין עצים, בו קברו דורות רבים של ילדים את בעלי החיים האהובים עליהם. ``בית כברות`` - כי הילדים כתבו את השם בטעות, אך זה

ברוכים הבאים לדספריישן (עיר ושמה ייאוש), בעבר עיירה של כורי נחושת בלב מידבר נוואדה, ועתה כמעט עיירת רפאים נטושה. חוץ מהשוטר המקומי - המשליט הבלעדי - המפטרל בכביש המהיר ליד העיירה. ובכביש הזה עוברים נוסעים תמימים: זוג בדרך, במשפחה בחופשה, סופר על אופנוע, שלא מצפים כי ייעצרו או יואשמו במשהו. אך הסודות הקבורים בדספריישן מבעיתים כמו הכו

"משנתו של דון חואן" מאת קרלוס קסטנדה הוא ספר המביא חוויה רוחנית ופסיכולוגית מיוחדת במינה. קסטנדה היה סטודנט לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס, כאשר נפגש לראשונה, ב-1960, את דון חואן, חכם-מכשף מקסיקני קשיש, שהאינדיאנים, יושבי דרום - מערב אמריקה חששו מפניו והעריצו אותו בשל תכונותיו העל-טבעיות. במשך חמש שנים הוליכה אות

משולחנו של המוציא לאור כלב גדול אך ידידותי רודף אחרי ארנב, ומגיע למאורה - שם הוא מעיר משנתו רוע אכזרי אף מן המוות עצמו. ילד בן ארבע, מבוהל כולו, רואה את דלת הארון בחדרו נפתחת לרווחה בלי שאיש נוגע בה, ופורץ בצווחות אימים למראה העיניים האדומות הננעצות בו מבעד לחשכה. טד ואימו לכודים במכונית שאינה מתניעה, שסביבה הולך ובא קוג'ו עיניו מזרו

אימה לתענוג... נפלא... סטיפן קינג במיטבו... סופר מהמעלה הראשונה כותב על הצרחה הראשונית... / "יוסטון כרוניקל" פול שלדון הוא סופר רבי מכר, שמצא לבסוף את המעריצה הגדולה ביותר שלו - אנני וילקס. אך היא יותר מסתם "קורא מתמיד", היא האחות המטפלת בו אחרי תאונת דרכים. אולם היא גם השובה שלו, הסוהרת הכולאת אותו בביתה המבודד שבהרי הרוקי, והיא רוצה שהו

התאריך: 1 באוקטובר, השעה: 15:02, אלוהים יושב ברקיע שלו, מדד המניות עומד על 10,140, ומרבית המטוסים המריאו ונחתו בזמן. קליי רידל, אמן בנשמתו ומורה במשרתו, פוסע כמעט מדלג לאורך רחוב בוילסטון בבוסטון, לאחר שהצליח למכור שני ספרי קומיקס שיצר. הוא קונה לשרון, פרודתו, מתנה קטנה אך יקרה, הוא מתכנן לקנות חוברת "סופרמן" חדשה לבנו ג´וני, ובדרך הוא נעצר

פעם בדור מופיע ספר המשנה את חייהם של קוראיו. האלכימאי הוא ספר כזה, אולי בשל המשמעות האוניברסלית שלו: אדם נוטש את אורח חייו ויוצא להגשים חלום. בסיומו של מסע ארוך ורב השראה הוא מגלה אמיתות מופלאות, על החוכמה שבהקשבה לרחשי לבנו, על היכולת לזהות אותות הנקרים לנו במסלול חיינו, על חשיבותה של התבוננות בעצמנו, ומעל הכול - על הצורך ללכת בעקב

פעם, לפני הרבה שנים, בעיר רדופת הרוחות דרי (זירת התרחשותם של הספרים הקלאסיים "הזה", ו"נדודי שינה"), קמו ארבעה ילדים ועשו משהו אמיץ. משהו שבהחלט היה טוב, ואולי אף גדול. משהו ששינה אותם באופנים שלמעשה מעולם לא הבינו. עברו עשרים וחמש שנה. הילדים הם כעת גברים עם חיים נפרדים ובעיות נפרדות. אבל הקשרים נותרו בעינם. הרביעייה מתאחדת מחדש מדי

אחר צהריים שגרתי ברחוב רגיל בפרבר של אוהיו. מחלק העיתונים באמצע הסיבוב, צלחת פריסבי מתעופפת, מתקן הברביקיו מתחמם. הדבר היחידי שמפר את התמונה השליוה הוא מכונית מסחרית אדומה המותנעת בראש הגבעה. במהרה המכונית תסע, והקטל יתחיל. ועד שהלילה יירד, תושבי הרחוב ימצאו עצמם בעולם אחר, שבו כל דבר - ולא משנה עד כמה הוא נורא - אפשרי... עולם שבו המש

היא רק בת שמונה, הימים הם ימי שנות החמישים , וכבר היא שותפה לסודות עסיסיים, שופעים ורוטטים במשפחה ספרדית ותיקה בירושלים. היא רק ילדה, וכבר היא שותפה מלאה לפרטי פרטים בחייהם הבלתי נסבלים של המבוגרים, המחוללים את הטוב ואת הרע בחיבוקים ובבעיטות, במריבות ובאהבות, אפילו אחרי מותם. היא רק בת שמונה, והיא יודעת שהיא משמשת סיפור-כיסוי לא

"לעולם יש שיניים, והוא יכול לנשוך אותך מתי שהוא רוצה. טרישה גילתה זאת כשהיתה בת תשע. בעשר בבוקר, בתחילת חודש יוני, היא ישבה במושב האחורי של הקרוואן של אמה, כשהיא לובשת את חולצת ה"רד - סוקס" הכחולה שלה לאימוני בייסבול (זאת שכתוב עליה "36 גורדון" מאחור) ושיחקה עם מונה, הבובה שלה. בעשר וחצי היא היתה אבודה ביער. באחת - עשרה היא ניסתה לא להיות מ