בגיל 15, עם מעט כסף בארנק ובגדים שדחס לתיק קטן, בורח קפקא טאמורה מביתו, מעברו, מקללתו האיומה של אביו. מצויד במשאלה עתיקה - למצוא את אחותו ואמו שעזבו את הבית כשהיה בן ארבע - הוא יוצא לדרך בלי לדעת לאן תוביל. ממש כמו נאקאטה, זקן פגוע מוח המתפרנס מאיתור חתולים אבודים, שנהדף אל המסע הראשון בחייו בנסיבות קיצוניות לא פחות.
שני סיפורי המסע, ש
“ספר הזיכרונות הפיוטי של קים סוניי מזכיר שוקולד: מריר־מתוק, מהנה ונגמר מהר מדי.“
- לאורה פרייזר, מחברת רומן איטלקי
קים סוניי הייתה בת שלוש כשאמה הביאה אותה לשוק קוריאני הומה, הושיבה אותה על ספסל והורתה לה לא לזוז משם.
כעבור שלושה ימים ולילות נוראים, שבמהלכם ישבה לבדה על הספסל וחיכתה לשווא לשובה של אמה, מצאו השוטרים את קים והביאו
חוג שמחת המזל מתאר את ההתנגשות בין התרבות הסינית והתרבות המערבית, כפי שהיא מתבטאת ביחסים שבין אמהות מהגרות ובנותיהן, ילידות הארץ החדשה, יחסים המוכרים לכל בת ואם מהגרת באשר הן שם.
אמי טאן נולדה באוקלנד, קליפורניה, ב-1952, שנתיים וחצי לאחר שהוריה היגרו מסין לארצות הברית. חוג שמחת המזל הוא ספרה הראשון, ובתוך פרק זמן קצר היה לרב-מכר בארצ
תריסר תיירים אמריקאים יוצאים למסע אמנות שתחילתו למרגלות ההימלאיה בסין וסופו ביערות העד של בורמה. אך לאחר מותה המסתורי של מדריכתם משתנה המסלול שתוכנן בקפידה, וחוסר הרמוניה משתלט על המטיילים שוחרי העינוגים, המגלים כי דרך בורמה רצופה כוונות רעות, מזון מפוקפק וקללות שבטיות.
הרומן הציורי של אמי טאן מציג את השאלה, כיצד נדע מהי אמת ומ
בניוזוויק תוארה אמי טאן כ``סופרת נפלאה עם כשרון נדיר להפעים את הלב``. זו אינה הגזמה, כפי שתיווכחו כאשר תקראו את הרומן החדש שלה, סיפור על שתי אחיות שונות זו מזו - ומשלימות זו את זו - כמו יין ויאנג. אוליביה היא בת שש שנים בלבד וגרה בסן - פרנציסקו, כאשר קוואן, אחותה החורגת הגדולה, הנערה הפרועה בת השמונה - עשרה מסין, נכנסת לחייה והופכת את ע
אביו של ארתורו, תמהוני, מיזנטרופ ושונא נשים בפרט, ירש טירה וגם אינו צריך לעבוד לפרנסתו.
הוא שוהה רוב הזמן מחוץ לבית (האם באמת במסעות הרפתקה מיסתוריים?).
אמו של ארתורו מתה בלידתו.
ארתורו גדל כמעט לבדו, בכפר קטן שהוא אי, לא הרחק מנאפולי.
הוא מדמיין את אמו שלא הכיר וסוגד לאביו.
כשהוא בן 14, מביא אביו כלה (בת 16)- נערה פשוטה ונוצריה אדוקה
עם פלישת צה"ל לביירות במלחמת לבנון הראשונה, מתייצבת אחר צהריים אחד חיילת במחלקת השיקום בתל–השומר. היא אומרת ששמה ורד ומבקשת להתנדב לסייע ללוחם פצוע. אולם שמה איננו באמת "ורד", כי אם לאה, וסיפורו של החייל שרופאי המחלקה מפגישים אותה עמו שונה בתכלית מהסיפור שדמיינה לעצמה.
הסיפור שמספרת ורד/לאה, החיילת מבת–ים, ליונתן, החייל הכמעט–צ
טטיאנה מֵטָאנובה גרה בדירה דחוסה, וחולקת בה חדר אחד עם אחותה, אחיה ושני הוריה, בתנאי הדוחק שמזמנת רוסיה של סטאלין. כן, לנינגרד של 1941 היא עיר שימיה המפוארים מאחוריה.
אבל כשגרמניה של היטלר פולשת לעיר ומטילה עליה מצור, התנאים האלה רק הולכים ומחריפים, ואל הדוחק מצטרפים דלות בלתי נסבלת ורעב קשה.
זהו הרקע לרומן מרגש וסוחף, שבמרכזו סיפ
ז`ן - באטיסט גרנוי נולד בפריס של המאה ה18 - בשוק המצחין של העיר, בתוך באשת הדגים, הגוויות והביוב. אמו השליכה אותו כבר בלידתו אך בכי הרך שלח אותה לגליוטינה.
התינוק אשר נותר בחיים נולד נטול כל מריח גוף.
ככל שגדל הילד, כך התחדד חוש הריח שלו, בעזרתו ידע לאתר חפצים, לזהות בני אדם, להכיר מקומות, להבחין בזיוף. אך הוא חיפש את ריח הריחות, את הרי