מדף הספרים של יוסלה - הספרים שדירג
פתאום בתיה בוערת כמו הסנה האלהי. אני הסנה (היא אומרת לעצמה) עם הצפורניים ועם הבשר שמתחת לציפורניים ועם השיער שערף ברוח ואי אפשר לעצור אותו בסיכות ותחתוני המשי שאפשר להשליך לתקרה שקוראים לי וקוראים לי מתוך האויר חלב ומים ואש ועפר וכל אלבומי התמונות שאמרו לי חיכי ומשהו נכנס בי עד לדפנות הפנימיים קדוש קדוש קדוש קדוש והיא הולכת עד למ
מורה דרך מעשי ועיוני בהתנהגות החלטנית ותקיפה.
כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית.
יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים.
הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה).
אלא שהיתה זו גירסה מצונזר
אִתי החיים משחֵק הרבה הוא סיפורן של שלוש נשים חזקות, וֶרה בת התשעים, בתה נינה, ונכדתה גילי. פרשה מרה ומושתקת מרעילה את חייהן, קורעת אותן זו מזו ושבה ומטיחה אותן זו בזו במשך עשרות שנים.
עד שאין להן ברירה, והן יוצאות – יחד עם רפאל, האוהב הנצחי של נינה, ואביה של גילי – למסע אל אי העונשין גוֹלי אוֹטוֹק, הנמצא מול חופי קרואטיה.
במקום הק
את גינת בר כתב מאיר שלו על גינת ביתו בעמק יזרעאל, בה נטע עצי בר ושיחי בר, שתל וזרע רקפות, כלניות, נרקיסים, חצבים ופרחי בר רבים אחרים, ובה הוא מתרועע עם בעליה האמתיים: ציפורים, קיפודים, פרפרים, חזירי בר ועוד חברים.
הטבע של הארץ, המתואר ונוכח בכל הרומנים שכתב, הוא כאן הגיבור הראשי.
באהבה ובהומור מספר מאיר שלו על הצבעים, הריחות והקולות ה
"פרח לא מסביר את עצמו - אהבה אינה מסבירה את עצמה", שרה בילי הולידיי.
על-פי קניוק: פרוזה אינה מסבירה, אינה מבטאת דעה. פרוזה מספרת אנשים בתנועה, ומה שהם זה גם מה שמסביר אותם.
חיים על נייר זכוכית מעצב עשר שנות חיים באמריקה של שנות החמישים, מן השנים המהפכניות, המסעירות והדחוסות של המוזיקה, התרבות והאמנות האמריקנית ובמובן מסוים וחשוב,