מדף הספרים של חנוש - הספרים שדירגה

היא היתה חמקמקה. היא היתה הניחוח הקלוש של פרח הקקטוס, הצללית המרפרפת של תנשמת. לא ידענו איך לאכול אותה. במחשבותינו ניסינו להצמיד אותה אל לוח השעם כמו פרפר, אך הסיכה פשוט עברה דרכה והיא עפה לה. כולם בבית הספר התיכון מיקה מוקסמים מילדת-כוכבים. בהתחלה. אך אז הם פונים כנגדה. וליאו, נואש מאהבה, מאיץ בה להפוך לדבר היחיד שיכול להרוס אותה:

על פי סקר שהתפרסם בעמוד הראשי של העיתון "יו-אס-אי טודי", שישים ושלושה אחוז מהאמריקאים מאשימים אותי בפרידה. אז אני רוצה להבהיר כאן ועכשיו: הם צודקים. שישים ושלושה אחוז מהאמריקאים לא טועים במה שהם חושבים שהם יודעים על חיי האהבה שלי, שזה די מפחיד וממש לא עוזר לי לישון טוב בלילות... השיר שכתב החבר של אודרי אחרי שהיא זרקה אותו הפך ללהיט ו

גיבורי הספר הם שישה נערים ונערות ועוד נערה מחוץ לחבורה המלוכדת, אשר כולם נשלחים בניגוד לרצונם ללימודי קיץ בפנימיית "מאור". תקופת השהייה שם היא חודש, וכל אחד מהם מעדיף את חופשת הקיץ על פניי הלימודים. במשך החודש יוצרים תומר, נועה, ענבל, איתי, קובי ושירן חברות עמוקה ועזה, במהלכה קורים להם דברים רבים.

מיה תרמופוליס, תלמידת שנה ראשונה בתיכון, היא נערה ניו - יורקית רגילה, המתמודדת עם צרות רגילות לבנות גילה: היא גבוהה מדי, החזה שלה שטוח מדי, היא לא פופולרית במיוחד בכיתה, שום בן עוד לא הזמין אותה לצאת אתו והיא גם נכשלת באלגברה. אבל באות על מיה צרות גדולות יותר: אמה, אם חד הורית, מתחילה לצאת עם המורה של מיה לאלגברה. בנוסף לכך היא מתבשרת כ

נאדיה, ילדה ערביה מכפר במשולש, רוקמת חלום להיות רופאה ולנהל את המרפאה המקומית. כדי להגשים את חלומה וכדי להגדיל את סיכוייה להתקבל לבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, היא מחליטה לעבור ללמוד בבית ספר יהודי. נאדיה נרשמת לבית ספר יהודי עם פנימיה, ומתקבלת. קליטתה בפנימיה רצופה קשיים. היא מנסה להשתלב בחברה היהודית ולהכיר אות

בסוף החופש הגדול קיבל פתאום עמוס מכתב בדואר. הוא לא זכר את ליבת, הנערה מהדרום שכתבה לו: "עבר רק שבוע מאז נגמר מחנה האימונים ואני כבר מתגעגעת." עמוס מהסס אבל ליבת ממשיכה לכתוב בכנות מפתיעה, במלוא העוצמה והרגש עד שהוא לא יכול עוד שלא לענות. אבל דווקא כשהם קובעים להיפגש, קורה אסון נורא שמשנה את מסלול חייהם.

אפשר לומר, ששום דבר אצלי לא באמת כמו שהוא נראה. אני יודעת, אני יפה, אני מקובלת, בנים מחזרים אחרי, וכל החבר'ה בשיכבה חושבים שאני שולטת בעניינים של כולם. בשיכבה חושבים שאני שולטת בעניינים של כולם. אבל מאחורי החזות הזאת משהו מתפורר, ואין לי שליטה על מה שקורה. הכול רוחש וגועש ומתפרק. מי שחושב שאני חברה שלו, לא יודע מי אני באמת. ומי שיודע מי

האליפים הם תלמידי השנה הראשונה בבית הספר התיכון החקלאי גנות. לטענת המנהלת עדיין לא היה בגנות מחזור כה תוסס ומרדן כאליפים שלנו. בטיחים וג`מילים מסתכלים עליהם מגבוה. דלידים עושים להם צרות ללא סוף, אך האליפים אינם מתרשמים. במשך השנה מתפתחת בהם גאוות-כיתה ו"אחוות-לוחמים", החיים המשותפים (בפנימיה, בכיתה, בעבודה) והחוויות המשותפות (בטיו