"איני מתעב אלא את הרוצחים. כל מי שיחפוץ לקרוא את המכתבים לידיד הגרמני מתוך היבט זה, דהיינו כמסמך של המאבק נגד האלימות, יסכים עמי, כי יכול אני לומר כעת שאינני מכחיש מן הנאמר בו ולו גם מילה אחת."
ארבעת המכתבים לידיד גרמני, שנכתבו בזמן הכיבוש ונועדו לפרסום מחתרתי, כבר טומנים בחובם את המשנה של הדבר ושל האדם המורד. המכתבים חוסים תחת הגות
מרסו, פקיד צעיר שחי באלג'יר, אינו בוכה בהלויית אמו, רוצח אדם "בגלל השמש", ועל שני אלו נשפט ונידון למוות "בשם העם הצרפתי" - סיפור תמוה ומוזר, ששום דבר אינו מובן בו לאשורו ואף - על - פי - כן הוא מרתק ונקרא בנימה עצורה מתחילתו ועד סופו.
"הזר", שהוא הרומן הראשון של אלבר קאמי, יצא לאור ב - 1942 ונמנה עם הידועות שביצירות הספרות המודרנית: "הקוראים נ
רומן מופת של אחד מטובי מספריה של צרפת שהוכתר בפרס נובל.
סיפור רב מתח על מגפה המשותללת בעיר אוראן ועושה שמות בהמוניה הנכנעים
לגורלם ועל קומץ עקשנים העומדים על נפשם ומנסים להילחם בנגע.
בתיאור המגפה, אשר ניתן לפרשה כביטוי אליגורי לפגעי החברה והתקופה, נרמז
ה"אני מאמין" של סופר-לוחם, מאנשי המוסר הדגולים בדורנו.
דוקטור מארק שלוסר הוא רופא המשפחה של קהילת האמנים והיוצרים באמסטרדם: כל פציינט זוכה לעשרים דקות. דקה לאבחון, ועוד 19 למראית עין של אכפתיות. אך כאשר אחד המטופלים, השחקן המפורסם ראלף מאייר, מת ממחלה ממארת, דוקטור שלוסר מואשם ברשלנות רפואית.
מאייר הגיע למרפאה לראשונה עם קול רועם ותיאבון בריא, אך בגופו כבר התחוללה מלחמה. שלוסר הרגיע א
"[...] על הגשר עברתי מאחורי דמות שרכנה מעל למעקה ונראתה כמביטה בנהר. מקרוב יותר יכולתי להבחין בדמות אשה צעירה ודקה, לבושה בשחור. [...] צעדתי כבר כחמישים מטר כששמעתי את הקול – שלמרות המרחק נשמע אדיר בדממת הלילה – קול של גוף נחבט במים. נעצרתי באחת, אבל לא הסתובבתי. כמעט מיד אחר-כך שמעתי צעקה, ששבה ונזעקה כמה פעמים, נסחפה גם היא במורד הנהר,
באחת ההקדמות לספרו כתב קאמי: "המיתוס של סיזיפוס מנסה להשיב על בעיית האיבוד - לדעת כשם שהאדם המורד מחפש פתרונים לבעיית הרצח: וזה כן זה בלא להסתמך על ערכים נצחיים אשר נעלמו, אולי זמנית, או סולפו באירופה של ימינו - - - מותר ואף הכרח הוא לשאול: היש משמעות לחיים? לכן מותר להתיצב גלוי עיניים נוכח בעיית ההתאבדות. התשובה הבוקעת מבעד לפרדוכסי
מיתת אושר אלבר קאמי תרגום אהרון אמיר השאיפה להגשמת האושר בטהרתו והתשוקה למצותו עד תום בכל רגע ורגע של החיים, עד לעצם שעת המיתה-אלה דוחקים בגיבור היצירה לנטוש את כל המסגרות המקובלות התוחמות את חיי האדם בחברה המודרנית, ואף לחרוג מן הנורמות המוסריות הבסיסיות ביותר. אחרית דבר והערות ז'ן סארוקי אלבר קאמי:1913-1960:סופר צרפתי, מנציגי האקזס
מרד האדם נגד תפלות קיומו - נגד המוות, הרצח, אי - הצדק והעדר התבונה: זעקתו לאושר, ונסיונותיו הבלתי נלאים למרוד בגורל ובאלוהים ולכונן בעולם מלכות שכולה טוב: העפלותיו ונפילותיו - נבחנים על ידי אלבר קאמי במחשבה משוחררת מכל דפוס של שיגרה, ביושר אינטלקטואלי שאינו יודע פשרות ובעצמת רוחו של אמן יחיד ומיוחד. בספר רב - השראה זה על מצבו המוסרי,
תמרה אטיאס, אם חד הורית מחיפה, מומחית לזיהוי הפלילי, נדרשת לצאת לרוסיה כדי לסייע בפענוח מקרה רצח
אשר תלוי בזיהוי של טביעת אצבע.
שם, בעיר סיבירית קפואה, תמרה נחשפת לסודות משפחתיים שהיו בבחינת טאבו ושופכים אור חדש על יחסיה
עם משפחתה ועם הגברים בחייה.
שחף שחור הוא דרמה משפחתית הנעה בצירי זמן שונים.
זהו מסע מרתק שתחילתו במינסק בש
של סילברסטיין, הקאריקאטוריסט הנודע של פלייבוי, הוא מחברם ומעטרם של ספרי ילדים רבים ועוסק בין השאר גם בהלחנת מוזיקה. מבין ספריו, העץ הנדיב הוא הידוע ביותר. הספר תורגם לשפות רבות וזכה להצלחה ברחבי העולם. בארצות הברית בלבד נמכר העץ הנדיב בלמעלה ממיליון עותקים, והוא שב וכובש פעם אחר פעם את פיסגת רשימת רבי המכר. גם בישראל כבש העץ הנדיב
לספר הזה סיפור מיוחד: הוא ראה אור בצרפת שלושים וארבע שנים לאחר מותו של הסופר ואיש־הרוח הנודע בתאונת דרכים. אין זה ספר ששלמה מלאכתו אלא כתב־יד שקאמי עבד עליו בתקופת חייו האחרונה, ובמותו הוא נמצא בילקוטו. לפרסומו קדמו לבטים רבים וקשים, אך משיצא לאור נתקבל ברחבי העולם בהתרגשות ובהתלהבות, הן בזכות יפי הכתיבה והן בזכות היותו תעודה איש