מבוסס על מקרה אמיתי של דירה פריזאית מפוארת שננטשה ערב המלחמה ונשארה נעולה במשך שבעים שנה. כוחות הצבא הגרמני עומדים לכבוש את פריז. אישה צעירה נועלת את דלת דירתה המלאה באוצרות סבתה, מבלי לדעת אם תזכה לשוב אי-פעם.
מַרְתְ דֶה פְלוֹריאן היתה קורטיזנה שטיפחה אורח חיים עשיר באמנות וביופי, ודחקה הצידה כל זכר לילדותה הענייה בסמטאות האפל
החיפוש של ג'וליה אחר אביה מוביל אותה אל קָאלָאוֹ, כפר הררי בבורמה שהכול בו נראה זר:
אור היום כמו גם הריחות והרעשים, אבל יותר מכול זרים לה האנשים.
באחד מבתי התה פונה אליה איש זקן וטוען שהוא מכיר את אביה.
האם רמאי? אבל הוא יודע מה שמה וגם פרטים מרובים על אודות משפחתה.
וכך הוא מתחיל לספר לה את סיפורו של אביה.
בתחילה היא מרוחקת ומקשיב
"בבואה חברתית של סין המודרנית על כל הניגודים שבה."
זידדויטשה צייטונג
פול הסתגל לחיים שאחרי מות בנו, בעזרת קריסטינה – תקוותו היחידה לבניית עתיד. הם תכננו לחיות יחד על אי קטן בשם לאמה מול הונג קונג, אבל עכשיו היא זנחה לגמרי את התוכנית, אחרי שחוזה עתידות ניבא לה ולאהוּב לבה עתיד קודר. בדומה לסינים רבים היא מאמינה מאד באמונות תפלות וה
מפגש דמיוני בווינה, 1882, הוא ציר ספרו המסעיר של ארוין ד. ילום. ד"ר יוזף ברויר, רופא בעל שם, מורו וידידו של זיגמונד פרויד, קושר עסקה עם לוּ סַלומה, לרפא את ידידה פרידריך ניטשה מהתקפי מיגרנה קשים התוקפים אותו.
המפגש בין הרופא הדגול לפילוסוף המרדן, והעסקה הנרקמת ביניהם - זה יטפל בתחלואי הגוף של הפילוסוף, וזה ינסה לפתור את מצוקות הנפש ש
100 חורפים הוא סאגה משפחתית רחבת - יריעה שתחילתה בחורף 1883 באחוזת הרוזן גריז'נובסקי שביערות פולין, וסופה בתל אביב של סוף המאה העשרים.
בבוקר חורפי אחד יוצאת פאני המשרתת ליער ומוצאת שם נער מוטל על האדמה הלחה.
בין הנער לפאני נרקמת מערכת יחסים שהיא תחילתה של שושלת משפחתית ענפה.
מכאן והלאה נסחף הקורא ועוקב אחר גיבורי הסיפור, שאורגים יח
"מה זה אומר להיות חי? במבט ראשון הדבר נדמה מובן מאליו. ההפרדה בין החיים למתים. להימצא בקרב החיים. פשוט לחיות. אבל מה המשמעות, המשמעות העמוקה, של ההוראה "חֳיֵה"? כשאני נושם והולך, כשאני אוכל, כשאני חולם, כשאני משתין, האם אני חי עד תום? מהי דרגת החיים הגבוהה ביותר? האם יש מצבים שונים שמאפשרים לנו לדעת אם אנו חיים בהם יותר או פחות?"
מותו בט
חמש שנים אחרי הנסיגה מלבנון חוזר לירז ליברטי אל השנה שטילטלה את חייו - השנה האחרונה של צה"ל על הבופור.
הוא חוזר אל ריבר החובש שהבטיח למות למענו;
אל אושרי הסמל, הנשמה התאומה, שנשבע לירות בו אם יאבד יד;
אל זיתלאווי שהמציא שפה, ובייליס שהוריד כיפה;
אל שפיצר, שדיקלם "הנרי החמישי" בשלג - ואל אלה שלא חזרו.
"אם יש גן עדן" מהדהד בקול בוטה ו
אלנה פרנטה מסעירה בשנים האחרונות את הספרות האיטלקית. "היא בין הסופרים האיטלקים החשובים של השנים האחרונות... הסופרת האיטלקית הגדולה ביותר מאז אלזה מורנטה", מעתיר עליה שבחים ה'קוֹריֶרֶה דֶלָה סֶרָה' – אף כי דומה שכתיבתה קרובה יותר לזו של נטליה גינצבורג, בַּמשפטים ובפרטים המצטברים; כלומר, אילו גינצבורג היתה כותבת במאה העשרים-ואחת, א