"אני שומע אותה יוצאת מהמקלחת, ויכול ממש לראות, דרך הקיר, איך היא מברישה את השיער הארוך שלה, פורמת את הקשרים עד שהוא נהיה חלק. אני שומע אותה מדברת, לא ברור עם מי. אני לא מבין אף מילה, אבל הטון מוצא חן בעיני. מלא מרץ, דעתני, נכון תמיד לפרוץ בצחוק. אני חושב לעצמי: גם היא לבד בבית. בדיוק כמוני." עמיר ונועה, זוג סטודנטים, עוברים לגור יחד בפעם הר
סיפור אהבה נוגע ללב של נורי ויסמין, גבר ואישה צעירים במלוא פריחתם המתמודדים עם המעצורים שבנפשם ועם התהום שביניהם, עומד במרכז הרומן הריאליסטי הזה.
הרומן מעלה בכאב ובהומור מגוון דמויות ססגוניות , המיטלטלות ומתפתחות בין תרבויות ועולמות מנוגדים.
הסיפור מתרחש על רקע ירושלים שלאחר מלחמת ששת הימים ומתאראת המפגש בין שני העמים, הישראל
תל - אביב של שנות ה - 90 היא הרקע שעליו מתרחש סיפור האהבה העומד במרכזו של הרומן החדש של יעל הדיה.
זהו רומן עירוני מאוד, צפוף וקלסטרופובי כמו עולמם הפנימי של גיבוריו, על זוגות ועל משפחות חד - הוריות, על התבגרות ועל זיקנה, על התפייסות עם ההורים ועל הפרידות מהם, על תשוקה, מוות ואושר, ועל הכמיהה לילד - רומן המטפל בדיוק כירורגי בפרטים הקטני
סיפור מצחיק ומעציב, אמיתי אך לא ייאמן, שתחילתו ריב אחים ואחריתו ליל אהבים, שהתרחש באוקראינה ובפלשתינה, בארצות הברית ובישראל, על שואב-אבק של סבתא שלי ומעט גם עליה עצמה.
איריס שוכרת דירה בירושלים למרות מחאות הוריה המודאגים. השנה שנת 2001, שנת פיגועים. יהודה חולם לכתוב סדרת טלוויזיה, אבל מכלה את זמנו בחיפושים אחר אחיו. יוחאי הוא סטודנט לרפואה שבורח מקשרים, בעיקר עם נשים. ראיד נע על התפר שבין מזרח העיר למערב העיר, ומתלבט אם לשמוע בקול קרוביו ולהגר לארצות הברית. בנצי מתמודד עם פציעה ברגל (ובעיקר באגו), וכ
על שפת ים כינרת נמצאת מַקוֹנדוֹ של שמי זרחין, טבריה יצרית ופנטסטית שבה אנשים משתגעים מאהבה ומתקרחים בגלל כישוף, אותיות צומחות בתוך תמרים וילדים מתחרזים עם כפיליהם. האוויר רווי ריחות של בישול ותשוקה, ועקבותיהם מובילים לשיכון אחד בעיר. כאן גדל שלומי עם אח שאוסף מילים במחברת, אמא שמדליקה נרות נשמה ל לאה גולדברג, ואבא קטנטן שמסתיר סו
"אני נזכרת במשחק ששיחקתי עם אחותי כשהיינו ילדות:
אם היו אומרים לך שתהיי יפה כמו ברוק שילדס אבל כשתגדלי יצא לך ילד מפגר...
אם היו אומרים לך שיהיה לך בית עם קומות וחדר משלך, אבל כשתגדלי יהיה לך ילד אוטיסט...
אם היו אומרים לך או שאבא עושה לך בושות ליד החברים מבית ספר או שלילד שיהיה לך לא יהיו חברים בכלל...
"ענבל יודעת מתי חולקו חייה לשנ
שבעה אנשים נפגשים בימי רביעי בערב בחדר ישיבות בקומה העשירית בבניין משרדים ברמת גן. אין להם דבר במשותף חוץ מהיותם הורים - הורים לא מספיק טובים כך נראה להם. הם מחפשים משהו, לא ברור מה. תשובות, עצה טובה, אולי גאולה.
הם הגיעו לקבוצת התמיכה של עלמה פרבר, פסיכולוגית שהתקשורת הגדירה כקוסמת שידועה בשיטות עבודה לא מקובלות. כמה מהם יתאהבו בה
מוסא, נער רגיש ופקוח עין, יליד שכונת התקווה, מגולל בלשונו שלו, בסגנון ציורי ומחוספס, את סיפור ילדותו והתבגרותו בשכונה, בשנות השבעים. משחקי הילדות, הלימודים ב"חדר" של ה"מורי", ההשפלות, העלבונות, האלימות הקשה, האהבה הראשונה, הכיסופים למקום אחר, הרחק מן העליבות והעוני המדכא של השכונה - כל אלה מועלים בספר בעוצמה נדירה, המשלבת אכזריות ופיו
סיפורה של עלמה, מנחת טלוויזיה חדת-לשון שמואסת בעיסוקה, בהצלחתה ובאורח-חייה על כל הנאותיו הפרועות. היא מתקרבת צעד אחר צעד אל הדת, ומתנתקת מכל עולמה הישן: מתל אביב ההוללת, מחבריה בעולם התקשורת ואפילו מבני-משפחתה.
דרכה החדשה אינה חלקה ופטורה מספקות. להפך, יש בה כאב ותהיות, חיבוטי-נפש ובדיקה עצמית מתמדת, שתעורר הערכה גם בלבו של חילוני