"הרומנטיקנים יקראו לו סיפור אהבה, הציניקנים יקראו לו טרגדיה, לדעתי יש בו קצת משניהם"... כך מגדיר הסופר את אחד מסיפורי האהבה המרגשים שקראתם אי פעם - היומן מאת ניקולס ספארקס. זהו רומן ראשון של סופר בן 30, שזכה לפרסום עוד לפני הופעתו, כשכתב היד שלו נרכש לפרסום במיליון דולר. הספר מתאר סיפור אהבה מרגש של בני זוג מאז שנות העשרה שלהם ועד גיל
בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד.
הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך.
באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל
סיפור אהבה רווי מזימות, אלימות ותשוקה המתנהל על רקע ברצלונה בימי הביניים
השנה היא 1320, שנת פריחה ושגשוג לברצלונה, עיר הרוזנים העשירה. בזמן שבמרכז העיר נבנית קתדרלה הממומנת על ידי האצולה והכמורה, מחליטים תושביו העניים של רובע הדייגים לאחד מאמצים ומשאבים להקמת הכנסייה הגדולה והמפוארת ביותר שנבנתה אי פעם לכבוד מריה הבתולה: כנסיית
שני חברים, קצינים לשעבר ביחידה מובחרת בעה"ל, יוצאים לחפש יהלומים באפריקה. הם מצפים להתעשר בין לילה, אבל היבשת השחורה, האקזוטית והמושחתת, מכינה להם הפתעה אכזרית: במקום גן העדן שחלמו עליו, מקדם את פניהם גיהנום שמעמיד את חייהם בסכנה ומטלטל אותם אל תוך מערבולת של טרגדיה משפחתית כבדה מנשוא. "נסיכה אפריקנית" היא בעת ובעונה אחת סיפור מתח ע
זהו סיפור אמיתי על שתי אהבות גדולות שנולדו ונרקמו בימים רוויי דם ודמעות - שתי אהבות שנקשרו זו בזו בקשר גורלי מרתק: אהבת שושנה, בתו של המנהיג הציוני הידוע דב בר בורוכוב, לקצין הבולשת הבריטי תומאס וילקין, ואהבתה שך רוני בורשטיין לאברהם ("יאיר") שטרן, מנהיג מחתרת לח"י. זהו סיפור על שני גברים שרדפו זה את זה חדורי שנאה, ועל שתי נשים שנאלצו
בחדר שמור במוזיאון דה-קלוני בפריז תלויה סדרת שטיחים מרהיבים מימי הביניים, ובהם גבירה מפתה חד-קרן. הסיפור שמאחורי אריגתם לא נודע - עד עכשיו.
1490. ז'ן לה-ויסט, בן אצולה מקורב למלך, שוכר את שירותיו של צייר יהיר ורודף נשים כדי שיתכנן עבורו שישה שטיחים, אשר יעלו את קרנו בחצר. ניקולה דז-אינוסן, צייר הדיוקנאות המוכשר, מופתע מפנייתו של האצי
ג´ון טירי גודל בידי אביו השתקן, אשר תחביבו - איסוף מטבעות - הוא כמעט הקשר היחידי שלו אל העולם החיצוני ואל בנו. הצעיר הכועס והמרדן מתגייס לצבא אחרי התיכון בעיקר כי אינו יודע מה עוד יוכל לעשות בחייו, וכאשר סוואנה לין קרטיס, תלמידת קולג´ מבריקה, נכנסת לחייו באחת מחופשותיו מהצבא, הוא יודע שהוא מוכן לפתוח דף חדש.
המשיכה ההדדית בין השניים
את הסוד שסופייה מגלה בגיל שמונה-עשרה היא מחליטה לנצור בלבה לעד. היא מתנתקת מעברה ונישאת לגבר אנגלי שפגשה באתונה, עוקרת מיוון ללונדון ומקימה משפחה. אבל ערב נישואי בתה, אלקסיס, שב העבר ומתדפק על דלתה. סופייה מבינה שכדי לאפשר לבתה להכיר את עצמה ולמצוא את דרכה בעולם, עליה להתפייס עם משפחתה ועם תולדותיה. כשאלקסיס מחליטה לנסוע לכרתים, סו
פעם בדור מופיע ספר המשנה את חייהם של קוראיו. האלכימאי הוא ספר כזה, אולי בשל המשמעות האוניברסלית שלו: אדם נוטש את אורח חייו ויוצא להגשים חלום. בסיומו של מסע ארוך ורב השראה הוא מגלה אמיתות מופלאות, על החוכמה שבהקשבה לרחשי לבנו, על היכולת לזהות אותות הנקרים לנו במסלול חיינו, על חשיבותה של התבוננות בעצמנו, ומעל הכול - על הצורך ללכת בעקב
"ידעתי. ידעתי מיד שיש צורך בעגיל הפנינה. הוא ישלים את הציור."
בדלפט המשגשגת של המאה השבע - עשרה ידע כל אחד את מקומו: עשירים ועניים, קתולים ופרוטסטנטים אדון ומשרתת. כשמגיעה הנערה חריט לביתו של הצייר ורמר, ברור לה מקומה: עבודות בית, כביסה, וטיפול בשישה ילדים. איש אינו צופה מראש שהתנהגותה השקטה של חריט, התפיסה המהירה שלה, והקסם של ציורי
אחרי לילה פרוע של שתייה מתעוררת סינתיה ביג בת ה-14 עם כאב ראש נוראי.
בליל אמש היא רבה עם אביה, והיא חוששת שזה מה שמחכה לה גם היום.
אולם הבית דומם לגמרי.
הוריה ואחיה אינם נמצאים בשום מקום.
גם מכוניותיהם נעלמו.
סינתיה תוהה אם הוריה החליטו להעניש אותה בגלל התנהגותה הסוררת, וממשיכה לחפש אחריהם.
לאחר כמה ימים, כשאנשי המשטרה המקומית מ
מיהו הרוזן ממונטה כריסטו? גיבור חידה המעורר הערצה ואימה. איש מסתורין השולט בגורלות בני אדם כאילו היה אלוהים או שטן. אלכסנדר דיומה האב (1870 - 1802) מגולל בכושר המצאה מפליא את הרפתקאותיו המדהימות של גבר גאה, שגורלו בגד בו בהיותו על סף ההצלחה. לאחר ארבע עשרה שנות סבל בתא כלא אפל במצודת איף האיומה הוא יוצא לחופשי בדרך מופלאה, ומכאן ואילך -
סיפור נוגע ללב על שתי נשים שנולדו בהפרש של מאות שנים ועל מורשת האבות הקושרת ביניהן. כשאלה טרנר ובעלה עוברים מאמריקה לעיירה קטנה בצרפת, אלה מקווה לרענן את הצרפתית שלה, להתמחות בתור מיילדת ולהביא ילד לעולם. אלא שמתברר שהחיים בקהילה הסגורה אינם אידיליים כפי שציפתה. בדידותה והסיוטים הפוקדים אותה סוחפים אותה למסע לגילוי אבותיה הצרפת
אני לא ביישן מי יודע מה, אבל בכל זאת - כשהתיישבתי מולה הרגשתי שאני מסמי'ק. כמה שניות היא לא עשתה שום סימן שהיא מרגישה בקיומי. חשבתי כבר להשתעל כדי למשוך את תשומת הלב שלה, אבל בדיוק אז היא הניחה את הספל על השולחן והתבוננה בי בעניין. בעצם, סקרנות יהיה תיאור מדויק יותר. "פנויה?" שאלתי. כך זה התחיל, וכך זה גם היה אמור להסתיים. מפגש חד פעמי, ל
"הי!" אמרתי כשהיא התכופפה והעיפה לי נעל אחת, "מה את עושה?"
"מה נראה לך שאני עושה?" היא התחילה להתעסק עם הנעל השנייה.
"אני חייב מקלחת", הודעתי לה.
"היית מת", היא התקרבה אלי עם המבט המסוכן ההוא בעיניים.
צעקתי כששפתיה נדבקו לשלי.
"הכאבתי לך, מותק?" שאלה בקול עדין ומתחשב.
"שורף פחד," אמרתי.
"את מי זה מעניין," היא התחילה למשוך לי את החולצה מה
משלוח חדש של בגדים משומשים מאמריקה הגיע לקרובים של אמא.
אני בוחרת חולצה חומה ואחותי נותנת לי גופייה אדומה ללבוש מתחת לחום. "כי אז זה נראה מצחיק", היא אומרת, "ואנשים חושבים שתיכננת את זה". "למה מצחיק?" אני שואלת בעצב."
כי עדיף להיראות מתכונן מאשר עני", עונה אחותי, ומיישרת לי את העוני.
מילדות חמה במשפחה רומנית בלב העוני של שכונת וא
"המאהב" הוא הרומן הראשון שכתב אברהם ב.יהושע, ומיד עם פרסומו ב - 1977 הפך לאחד הרומנים האהובים והנקראים ביותר בספרות הישראליית. הוא תורגם ל - 23 שפות, עובד להצגה בתיאטרון חיפה, ופעמיים עובד לסרט באורך מלא בארץ ובאירופה. שש נפשות מצאו מחבר, ובמונולוגים שתי וערב הן מספרות על עצמן בישראל של תקופת מלחמת יום הכיפורים ואחריה. מן הביקורת: ``...מע
"מישהו לרוץ איתו" הוא סיפור מתח, וחיפוש ואהבה.
אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש עשרה, נעקר משגרת יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת סיכוי:
לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים - והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר.
כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו - סיפורה
סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.