בולעת ספרים

בולעת ספרים

בת 55 מקרית גת




» דירגה 0 ספרים
» כתבה 0 ביקורות
» יש ברשותה 25 ספרים
» מוכרת 24 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 5 שנים ו-5 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 5 שנים ו-2 חודשים

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים
» ספריה עירונית קרית גת

» רשימת הסופרים של בולעת ספרים

» מדף הספרים (4 מתוך 25)

אין מסתור
ריאן תאין
» חנות הספרים (4 מתוך 24 )

אין מסתור
ריאן תאין

20 ש"ח

מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני 5 שנים ו-4 חודשים
» סיפור קטן (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-4 חודשים
» המשך יבוא.... (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-4 חודשים
» תודה (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-4 חודשים
» מיהו האחד שלי? (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-4 חודשים
» חוויה שעברתי (סיפור שכתבתי)
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

בשעת לילה מאוחרת זו כשרוב האנשים שקועים בשינה, אני מוצאת את עצמי במחשבות על הזמן. אומרים שאנשים תמיד מתגעגעים אל העבר ושאז היה יותר טוב, לדעתי האדם לא מתגעגע אל אותה תקופה בחייו בה המקרר היה שיא הטכנולוגיה או הטלויזיה. הוא מתגעגע אל התקופות בחייו לפי כל השלבים שעבר כלומר ללכת ,לשחק לתמימות, לחידושים שחווה וליכולות הגופניות שהיו לו.
אף אחד לא מתגעגע אל תחושת הרוח הקרה שחדרה מבין הסדקים בצריף ,או המים שדלפו מהגג והרטיבו כל פינה יבשה והבוץ שדבק לבגדים ולמצעים,האדם מנסה לקשר לאותם זיכרונות קשים את הדברים אליהם הוא מתגעגע, משפחה,חמימות,תמימות דברים שכבר חולפים מן העולם. אנחנו מנסים לשמר את התחושות הריחות והטעמים ולהתרפק על הזיכרונות מעת לעם.
יש הרבה אנשים שרוצים לחזור לגיל שבע עשרה, אני לעומת זאת מבקשת את הבריאות של אותו הגיל, אני משלימה עם העובדה שחייתי את חיי וזה צובט לי את הלב במיוחד בתקופה הזו שאני מריחה את ריחות האביב. ריח ההתחדשות, הגעגוע לרומנטיקה של הגיל הצעיר במיוחד לאור העובדה שרוב הצעירים היום היו מתים להעביר אותנו לשייט על איזה קרחון עד שנתפוגג.
לילה טוב
נכתב לפני 5 שנים ו-4 חודשים
מייחלת למוות שיבוא,כי לא נותר לה דבר,נאמר כבר במקורותינו כי "עני חשוב כמת" ולה כבר אין מה לתת.
אסירה בתוך כלאה אותו בנתה בעצמה,פעמים רבות ניסתה להרים את עצמה מהריצפה ,להרדים את הכאב הנוגס כיצור מורעב בקרביה החלולים, ולרגעים מסויימים למצוא מפלט בחיוכי ילדים שהוענקו לה חינם, בשיר ששמעה והריץ לה את הדם, שורה מתוחכמת שגרמה לה לגחך או מראה של חסד שעל פניה העלה חיוך מתמשך.בהתחלה היא רצתה לשתף את כולם ,מקוננת על מכאוביה ואת דיכאונה חושפת לעולם אך מהר מאוד קלטה כי רוב האנשים אינם אוהבים קיטורים של אחרים וגם הם מחפשים למי לשוח על בעיות ומכאובים.
משום שהאדם הוא בסך הכל אדם, בן אנוש בנוי כמו כולם,זקוק להשבעת מאווים ,חלקם גשמיים וחלקם רוחניים,זקוק לחום ואהבה,פגיע ולעיתים אף פוגע בסביבה, ולמרות הרצון הטוב להתנהג באנושיות לעיתים ולסייע לקרובו הוא נוטה לרוב להתעסק בזנבו.
לכן החליטה לא לחשוף שום מידע וכילדה מצטיינת תמיד דקלמה בחיוך מעושה "הכל בסדר,יהיה טוב, נו למי היום אין צרות, רק שנהיה בריאים ושלא יהיה יותר גרוע" בעוד ידיה מנגבות את הדם השותת מליבה הקרוע.
כל שנותר לה זה להעיף מבט אל השמיים האפלים כשדמעות חמות על לחייה צונחים ולבקש שיבוא החידלון ויעטוף את נפשה ברשת קורים דקים ועדינים ומים צוננים יזלגו ויכבו את כל העלבונות הצורבים ושמן טהור ידביק את מה שנותר מליבה השבור לרסיסים.
רבות נאבקה להיאחז בחיים אך כעת היא שואלת את עצמה ,עבור מה?
נכתב לפני 5 שנים ו-4 חודשים
שאלה זו הינה המפתח לשאלות ותהיות רבות שחלפו במחשבתה של חנה:
האם האחד הוא רון שלמד איתה ביסודי וגם בתיכון?
שיחד הכינו שיעורים והוא ידע עליה המון דברים אישיים
יכול להיות שהוא אדם המפקד שבילה עמה שעות בשמירה
וכשהיתה קצת עצובה היה מצחיק אותה ומביא לה ביצת הפתעה
אויוגב המנהל בבית הקפה שתמיד נשאר מאחור את המשמרת לסייע לה לסגור
אם אחליט שאחד מהם הוא לי ואתמקד בו כולי מי יוכל להבטיח לי שבעולם לא מסתובב גבר מסוקס נוגה שלא התיישב כי מחכה הוא לי האחת שבה יתאהב?
כך חשבה לה חנה כשישבה על ספסל לצד בנין מגורים שכל דייריו מבוגרים.
לפתע בקצה השני התיישבה זקנה מצומקת לבושה שכבות בגדים צעקניות שכל קשר בינהן הוא מקרי בהחלט ואמרה:
"לכי מפה החבר שלי צריך להגיע ואנו רוצים פרטיות"
חנה אמרה: "אני מצטערת, לא הולכת זהו ספםל ציבורי"
"אם תסכימי לעזוב מיד אתן תשובה כיצד לדעת מיהו האחד?"
נכתב לפני 5 שנים ו-4 חודשים
רגע בזמן/מרים טולדו מלכה

רגע בזמן בין כל המטלות ובין כל החובות.
אותו הרגע בו גשם עדין ניגר לקרקע בלחישה עדינה ומתוך קרע בעננים שמש שלחה קרניה וזהרה באור זהוב וחמים שמשך אותי באצבעות קסומים החוצה מתוך כל העיסוקים היום יומיים,
רגע תמים בו ליטפו אישונים את צבעי הקשת בשמיים שנראו כאילו סוחר בדים ממולח שלף גלילי משי צבעוני ופרש אותו ברחבי הרקיע בגאווה בלתי מוסתרת. והצבעים חדים,מנצנצים,יוצרים לרגע אשליית קסמים ותום וגעגועים עם צלילי ילדות נשכחים,מחבקים, מנחמים, ולרגע נשכחים החיים - כל השאלות שמבקשות תשובה, כל הבעיות הדורשות פיתרון.
והנפש נוסקת.ממריאה אל על כעלה שעף גבוהה מתרוננת במוזיקה שמיימית , והנשימה ממלאת את הריאות באויר קריר פריך ורענן שמזכך ומרכך את גושי השאלות והבקשות,מרגיע במתיקותו את הנפש מכל חמצמצות המילים הפוגעות ועוטף את הקווים הקשים. גם האדמה לוקחת חלק בסימפוניה הנהדרת,ריחה הרטוב ממלא את האף והירוק של העצים והצמחים זרח בשלל גווניו,ניצנוץ תפוז כתום בהק מבין העלעלים ונרקיס הפיץ ריחו מבין העשבים.
דקה שלמה עוברת והפלא עוד נותר ואנשים שיצאו אחרי לבדוק מדוע יצאתי נעמדו המומים וגם הם נישבו בקסם שזהר.
כולנו עמדנו נפעמים כילדים לוטשים עיניים בפלא הטבעי עד שרוח נשאה עננים כבדים ואפורים. השמש שוב נסתתרה והקסם התפוגג.
בכתפיים שחוחות חזרו כולם פנימה אל החלל האפור הממוזג המואר באורות ניאון להמשיך בשגרת היום ורק אני נותרתי עוד מעט בחוץ למרות הרוח הקרה והטיפות הכבדות.
בוססתי בבוץ וניגשתי לקטוף את אחד מהנרקיסים הרבים שצמחו ליד עץ החרוב.
הנחתי אותו על שולחני בתוך כוס מים והוא הפיץ ניחוח והאיר בנוכחותו את המשרד הקטן שלי מזכיר לי את כל היפעה ששכנה בחוץ ממתינה לי שאשוב אליה.
גם אתם קחו רגע מהזמן הדחוק לראות את צבעי הירוק סביבכם את צבעם המשתנה תדיר של השמים מטורקיז לכחול מלכותי ולבסוף לכחול חצות קטיפתי זרוע בכוכבים ותשאבו כוחות בחינם ללא טענות או ביקורות ותמלאו אויר רוחני לנשמה ולריאות. ותבינו עד כמה קטנים אנחנו לעומת היקום,"אנחנו הולכים ובאים והארץ לעולם עומדת" (זהו ציטוט "בערך" מדברי קוהלת).
נכתב לפני 5 שנים ו-4 חודשים
קבוצות קריאה:
הקוראים:
  • לפני שנתיים ו-6 חודשים הדר יבניאלי בת 56 מהרצליה
  • לפני 3 שנים ו-9 חודשים עומרית בת 30 מאשקלון
  • לפני 4 שנים ו-3 חודשים סיגל בת 48 מנתניה
  • לפני 4 שנים ו-6 חודשים roni10112 בת 27 מחיפה
  • לפני 5 שנים ו-2 חודשים eye בת 32
  • לפני 5 שנים ו-2 חודשים ortal ortal בת 36 מראשון לציון
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים בתותית בת 39 מתל אביב
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים דנה בת
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים ורדה ברזני בת 53 מירושלים
  • לפני 5 שנים ו-4 חודשים דן-1 בן מעכו
  • לפני 5 שנים ו-4 חודשים Rowan Jin בת 18 משום מקום
  • לפני 5 שנים ו-5 חודשים אנקה בת מקרית אתא
  • לפני 5 שנים ו-5 חודשים בת-יה בת 66 מקרית גת
  • לפני 5 שנים ו-5 חודשים cujo בן 44 מtel aviv
  • לפני 5 שנים ו-5 חודשים גלית בת מראש העין



©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ