1. שם השיר-הדרך

הקסם שיוצא מתוך לבך,
לך תגשים אתו לעצמך,
הדרך הסלולה לך כבר מוכנה,
כי מישהו בשבילך בנה.

הקשיים והנפילות,
זה קורה פעמים רבות,
ניסיון ועוד ניסיון,
על הדרך הם שבות.

פזמון:
האור שבקצה המנהרה,
הבהוב של המשטרה,
אני זוכר שהיא אמרה:
"הדרך שלך עוד ארוכה"

עד שנגעת באור,
שחיכית בתור,
אתה מוריד את ידיך,
משפיל את כל מבטיך.

איך ויתרת מהר?
והיכן הפאר?
את גופך טהר,
ואת לבך האר.

אתה לא לבד,
יש מישהו בצד,
מושיט לך יד,
לעולמי עד.

פזמון:
האור שבקצה המנהרה,
הבהוב של המשטרה,
אני זוכר שהיא אמרה:
"הדרך שלך עוד ארוכה".

בסופו של היום,
הגיע התום,
והאיש,הגיע עד הלום.

נכתב לפני 13 שנים ו-3 חודשים

2.

נכתב לפני 13 שנים ו-3 חודשים

3. שם השיר-סוף האהבה

שם השיר:סוף האהבה

דמעה אחר דמעה,
זולגת מסיבה.
אהבה אשר הייתה
נעלמה אך עוד לא כבתה.

נשימות ושאיפות,
אל תדאגי,
לא כדאי לבכות,
שם באותו לילה קר.

פזמון:
היא נשברת,
היא לא יכולה יותר,
היא עוד רואה סרט,
היא רוצה..
שבפניה יוריד את הכתר,
כי המלך נפרד,
והמלכה,נשאר שם לבד.

או,היום שזה קרה,
על אותה טעות מרה,
הם נפרדו,
הם הרסו את שילוב הידיים.

האחרים,שומעים על הבשורה,
ומבינים שאהבה תמה.
כמו בובה על חוט,
שעושה עוד טעות.

המועקה בלב גוברת,
על ליבה,נלחמת,
את הזכות לעצמה שומרת,
והיא עדיין לא מוותרת.

פזמון חוזר...

תמה האהבה,
מאותה טעות זה נבע,
ועכשיו..היא הסתיימה.

נכתב לפני 13 שנים ו-4 חודשים

4. יובל בן שושן

שם השיר:קילופים

זה קורה,
שמשהו משתנה,
יום עבר וכבר...
לא נשאר הרבה.

הפרח בגינה,
הרים את ניצניו,
אך הוא עומד לרדת,
לא נותר זמן רב.

פזמון:
כשמשהו נעצר,
כשמשהו מסתיים,
הוא הופך לשברים,
חתיכות,
קילופים...

היא אהבה אותו,
היא שמרה עליו,
כשהיא הייתה איתו,
כאשר הלך ושב.

כל השאר נשארו לבד,
עם האיש וצעיף הבד,
שהזיל דמעה יקרה,
עוד שהייתה ערה.

פזמון חוזר...

הוא הגיע למקום אחר,
עולם אחר,
וחייו היו תלויים בטוב וברע,
ורק הגדול מכולם
לקח את ההחלטה לידיו.

פזמון חוזר...

מה היה גורלו?
לאן נשלח?
את זאת
רק הוא יודע,
ומכאן אין מסקנה.

נכתב לפני 13 שנים ו-4 חודשים

5. יובל בן שושן

שם השיר:יום אחד

זה יקרה היום,
זה יתרחש מחר.
אך לא נעלה בררות,
שלא יגרום לטעויות

פזמון:
זה יקרה יום אחד,
שהיא תביט במבט חד.
הכול אז השתנה,
אני איתה יהיה כנה.

זה קרה באותו זמן,
באותו שניה,דקה,
שעה..יום.
הכול נראה אחרת,
על ליבה היא שומרת.

אך למי נשמר הלב?
ומי יקבל את הכאב?

פזמון חוזר..

מישהו המציא משפט אחד,
ונראה שזה אדם מיוחד:
אין לתת אהבה למישהו אחר,
כי הלב מיועד,
רק לאחד,יחיד ומיוחד.

רק יום שבו יקבל אדם את אהבתו,
יום אחד יהיה ניתן לכנותו.
וכל שאר הימים,
יהיו עוד ימים רגילים
של מרדף אחר אהבה
או בהנאת האהבה..
תלוי אם היה כבר יום אחד.

פזמון חוזר..

יום אחד,באיזה תאריך?
התאריך בו המיועד יגיע.

נכתב לפני 13 שנים ו-4 חודשים