קוראים מלוד

שמעתי שהספר הזה פחות טוב מהאחרים של קולגן ובכל זאת החלטתי לקרוא- רומנטיקה, חתיך סקוטי והכתיבה שלה, מה כבר יכול להיות רע?
אז האמת שממש ממש התאכזבתי. הספרים הקודמים שלה היו כל כך נהדרים וציוריים ופשוטים- והספר הזה היה מלא בגסויות ודמות אלימות ומרושעות, אלכוהול בכל פיסקה שניה, ופשוט לא.
למה כן- כי הכתיבה שלה עדיין טובה, אומנם קופצנית וחורקת ולא ברור מי אומר מה בכל דיאלוג, אבל כן הסתקרנתי לראות לאיפה העלילה תתפתח וקראתי ברצף עד הסוף.
למה לא- מעבר למה שכבר כתבתי הדמות הראשית די בלתי נסבלת: תקועה בעצמה, תלותית וקורבנית. היא בוחרת להתחבר למלא אנשים שרעים אליה ולהשאר בחברויות רעילות ואז תוהה למה היא כל כך אומללה.
העלילה חורקנית ולא ברורה, סיפור האהבה עוד יותר לא ברור, ויש יותר מדי דמויות מוזרות ופחות מדי דמויות נורמליות.
בקיצור- ממש ממליצה על הספרים האחרים שלה אבל זה ממש ספר מיותר

נהניתי וסיימתי את הסיפור בתוך חצי יום. זה ספר כייפי! לא גאוני במיוחד, העלילה ברורה ואין יותר מדי עומק של דמויות משנה, הכל מאד ברור. ועדיין- הכתיבה מהנה, שנונה ודי מצחיקה, הדמויות צבעוניות, כיף איך שהעלילה התפתחה וסיפור האהבה התקדם בצורה זורמת. זה לא ספר שילווה אותי או ייחרט אצלי אבל זה זה בהחלט ספר ששמחה שקראתי והעברתי איתו יום של מנוחה.
אני לא חושבת שהוא רדוד מדי או תת רמה כי למרות שאין מלא נפח של דמויות משנה וחסרה היסטוריה והעמקה של הדמויות הראשיות, כן אפשר להרגיש בנייה של עלילה וכתיבה מעניינת. אהבתי גם שהסופרת בונה את ההתאהבות על רקע האופי של הדמויות ולא רק על פי מדד החתיכות והשרירים של הבחור. אהבתי שהדמות הראשית היא לא אדם מגעיל ושלילי אלא מישהו שעושה עבודה עצמית ובסך הכל אפשר לאהוב.

ספר מצוין
היכולת בהעברת רעיונות פילוסופיים בדיאלוג כל כך פשוט ומשעשע מרשימה מאוד
הספר טוב לכל האנשים שרוצים להיכנס לפילוסופיה ורוצים עוד מוטיבציה כי הוא פשוט חושף לך את העולם הנפלא הזה בשפה פשוטה ומונגשת
אחריו ניתן להתחיל לקרוא באמת פילופיה
בנוסף עוד דבר שמאוד עוזר זה ההפניות קריאה בסוף כל שער שוב זה מאוד מועיל להתחלה בתחום הזה