. ואז עברו 4 שנים, 4 שנים ללא חיבוק,חיוך.
מספיק שאגיד את המלים האלה ונהר של דמות ממלא את הפנים שלי.
אהבה של 23 שנים,אהבה ללא גבול, בכל יום הולכת ותחזקת, גודלת איתך יומיום.
יקרי האהוב האבוד, בני, חלום שלי שלו התגבש עד סופו.
אחרי שכבר הפכנו מאם ובנה לשני חברים,קרובים,שכל הזמן מדברים, על מה שעבר עלינו, על מה שקורה בכל העולם הקרוב והרחוק, התחלת לחנך אותי וללמד אותי חוכמת חיים שלך ואמרת:
את יודעת איפה כל האנשים מאז שנולד "אדם" האיש הראשון בעולם עד היום.
תדעי לך, כולם הלכו,עברו את הזמן שלהם ומתו.
וזה גורלו של כל בן אדם, גם אני וגם את.
ולכל בן אדם יש שנייה שמכריעה שהוא שם, ואז אין חזרה בכלל
לכן, אם עדיין נשארו לי עשר דקות בחיים, אני צריך להיות נהנה.
נכון הייתי נכה גופנית,לא יכולת לשרת את עצמך, אבל מה שיותר עיקרי שלא היית נכה נפש,לא קנית באף אחד,ראית בעצמך האדם המאושר, אהבת את כולם,חייכת לכולם,כבדת אותי יותר מכל ילד שהכרתי.וכבדת את שאר בני האדם.
כמה טוב לך עלי שלא הזקת בחיים לאף אחד, אפילו אף ייצור.
כמה טוב לך שהלכת בדרך הנכון ולמדת עו הנשמה האחרונה שיכלת לשאוף אותה לבד.
והיום אני מאד מגעגעת לקול שלך, למלים שלך, לחיוך שלך.
אמא
נכתב לפני 14 שנים ו-7 חודשים
. ואז עברו 4 שנים, 4 שנים ללא חיבוק,חיוך.
מספיק שאגיד את המלים האלה ונהר של דמות ממלא את הפנים שלי.
אהבה של 23 שנים,אהבה ללא גבול, בכל יום הולכת ותחזקת, גודלת איתך יומיום.
יקרי האהוב האבוד, בני, חלום שלי שלו התגבש עד סופו.
אחרי שכבר הפכנו מאם ובנה לשני חברים,קרובים,שכל הזמן מדברים, על מה שעבר עלינו, על מה שקורה בכל העולם הקרוב והרחוק, התחלת לחנך אותי וללמד אותי חוכמת חיים שלך ואמרת:
את יודעת איפה כל האנשים מאז שנולד "אדם" האיש הראשון בעולם עד היום.
תדעי לך, כולם הלכו,עברו את הזמן שלהם ומתו.
וזה גורלו של כל בן אדם, גם אני וגם את.
ולכל בן אדם יש שנייה שמכריעה שהוא שם, ואז אין חזרה בכלל
לכן, אם עדיין נשארו לי עשר דקות בחיים, אני צריך להיות נהנה.
נכון הייתי נכה גופנית,לא יכולת לשרת את עצמך, אבל מה שיותר עיקרי שלא היית נכה נפש,לא קנית באף אחד,ראית בעצמך האדם המאושר, אהבת את כולם,חייכת לכולם,כבדת אותי יותר מכל ילד שהכרתי.וכבדת את שאר בני האדם.
כמה טוב לך עלי שלא הזקת בחיים לאף אחד, אפילו אף ייצור.
כמה טוב לך שהלכת בדרך הנכון ולמדת עו הנשמה האחרונה שיכלת לשאוף אותה לבד.
והיום אני מאד מגעגעת לקול שלך, למלים שלך, לחיוך שלך.
אמא
נכתב לפני 14 שנים ו-7 חודשים
סיפור אמיתי
-היבטים תרבותיים
המסע שלי בין התרבויות
עורכת הסיפור - עליא
10.7.2009.
תוכן עניינים
הילדות ---------------2
התחלת המרד ---------2
היכרות העולם --------2
התבגרות ומרירות-------3
מטלות נישואין --------4
לימודים ועבודה---------4
גידול ילדים נכים--------5
השפעת הקורס – היבטים תרבותיים-5
המסע שלי בין התרבויות
הילדות
המסע שלי בין שתי התרבויות, התרבות מסורתית והתרבות המודרנית , התחיל בתקופה מוקדמת , אפילו לפני תקופת ההתבגרות . גדלתי במשפחה גדולה (11 נפשות) חד הורית ואני מספר 10 בין האחים והאחיות , עם אמא בעלת אישיות חזקה וחופשית , אמא שלי הייתה האישיות המרכזית במשפחה , היא המושכת בכל החוטים .
אבל השליטה שלה התחילה להידרדר , בעקבות התבגרות הבנים (הזכרים) שלה , היא התחילה לוותר להם על הרבה דברים , היא נתנה להם חופש דיבור , חופש בחירה , ביציאה , בלבוש, בחברים אפילו אם זה היה לפעמים כנגד לרצונה , כי היא כל כך פחדה שאחד מהגברים שלה יעזוב את הבית , או שיהיה לו חברה בתל –אביב
כל זה מתרחש ו5 הבנות עדיין קטנות בבית ספר יסודי , הן לומדות ועוזרות לאמא בעבודות הבית שלו נגמרות , אבל הן מסתכלות בשקט ולפעמים לא מבינות למה הן צריכות לשרת את הגברים במשפחה וגם את הנשים הצעירות שלהם , הרי אמא לא שרתה אף אחד ! ולמה אנחנו כן .
התחלת המרד שלי
הייתי אז בת 13 , הגדירו אותי כילדה חכמה , הכי טובה בכתה שלה, מבינה ויודעת הרבה , והתחלתי לשאול את עצמי למה ? ולמה ? ולמה ?
למה אני צריכה לביא מים לאחי בן 11 ? הרי הוא יכול לקום ולביא מים לבד . אנחנו באתו גיל ,אפילו חברים טובים שיש לנו הרבה דברים משותפים ,
- למה לי אסור לבקש ממנו . למה אחי הגדול צועק לאחותי אם הבגדים שלו לא מגוהצים ?
- למה שלו יגהץ לבד ?
-למה האחות צריכה לקום מוקדם ( ב 5:00 בבוקר ) להכין לאחים ארוחת בוקר וקפה לפני שילכו לעבודה ?
- למה מותר לאחים להתפרץ ולבנות לא ?
- למה מותר לגברים לאהוב ולנשים לא ?
היכרות העולם
- למה מותר לאח לקחת את כספיה של אחותו לקנות לו אוטו ואסור לה לסרב ?
כעבור הזמן , התחלתי לקרא ספרים לסופרים מצריים כמו אחסאן עבד אל קודוס , ונגיב מחפוז סופרים שמבליטים בספורים שלהם את אפליית הנשים בחברה קולקטיבית , ואיך לפעמים אפליה זו מובילה את הנשים לחטא . ואיך מגדירים את משמעות חייה של האישה להיות אמא ואחות ואישה שמשרתות את הגבר :בעל , אח או בן ולהביא אותו לאושר .
ואז התחילו השאלות שלי לצאת החוצה והתשובות היו: שהדת שלנו מכריז על כך שהגבר הוא הדמות הראשית במשפחה וכדי שאלוהים יקבל אותך את מוכרחה לשרת את בעלך .
גם זה לא שכנע אותי, התחלתי לקרוא בקוראן ובדברי מחמד וחייו ומצאתי ההפך ממה שספרו לי , הוא היה עוזר לאשתו בעבודות הבית ולא מבקש ממנה לשרת אותו , ומצאתי שהאישה הייתה שומרת את שם משפחתה ולא משנה לשם משפחת בעלה , ולאישה יש העצמאות המלאה לבחור את בן זוגה , ולאישה יש לה את העצמאות הכספית ולא מוכרחה לתת את כספיה לבעלה ,או אחיה למרות שבעלה חייב לפרנס אותה מכספו אפילו שיש לה כסף משלה .והבנתי שגברים בחברה שלי תולים כל מה שטוב להם בדת , אבל כשהדת מחלק את הירושה בין הבנים והבנות הם מסרבים לקבל את הדת ובוחרים לקחת את הירושה לבד .
התבגרות ומרירות
בתקופה זו התבגרתי עוד והתחיל המרד שלי והבעיות שלי .
בכל פעם שהייתי מסרבת לשרת את האחים שלי הייתי מקבלת נזיפות מאמא שלי
ואני זוכרת הלילה ההיא שבכיתי לאורך כל הלילה אחרי שאחי הקטן ממני בשנתיים ( החבר שלי ) ישן במיטה שלו ובקש ממנו לכסות אותו , ואני הגבתי לו : לא למה שלו תכסה עצמך בידיך ?
אמא כעסה ממני ואילצה אותי לכסות אותו , וכשאמר לי בסדר אני קם לכסות את עצמי , אמא סירבה לזה ואמרה שאני חייבת לעזור לחיי , וזה לא פושה כשאת עוזרת לאחים שלך , ואמרה :- אני לא יודעת מאיפה את מביאה את המחשבות האלה , מה זה לשרת אחים , כל חיינו עשינו זאת ולא אכפת לנו , אתם בנות הדור הזה משגעות אותי .
בלילה ההיא ובפעם ראשונה הרגשתי להב הדמעות שלי והבנתי שכל זה בגלל שאני אישה בחברה קולקטיבית , שגם נשים כמו אמא מכניסות לראש הבנות שלהן איך להיות כפויה לגבר . אפילו בכוח כי לפעמים הייתי מקבלת מכות על המרד הזה . אבל אחותי שהיא יותר גדולה ממני ב3 שנים היא הייתה גאונה במוסאירה (מרוואן דווירי) , היא הייתה להשיג כל מה שהייתה רוצה מאמא בדרך זו . ואני לא יכולה לעשות מוסאירה , וכל פעם שרציתי משהוא לא הייתי מצליחה בזה . כי אני הייתי פונה לאימה ישירות למשל אני רוצה לצאת בטיול עם המכללה לאילת ל3 ימם .
אמא : מה פתאום אצלי הבנות לא ישנו מחוץ לבית
אני : אבל זה חלק מהלימודים .
אמא : אז מה ?
אני : אבל זו זכותי לצאת .
אמא : איזה זכות לשון מחוץ לבית , אם את לומדת את זה , אז מעדיפה שתשבי בבית ולא ללמד .
אבל כשאני מכניסה את אחותי בענין שהיא עושה מוסאירה עם אמא , היא הייתה מתחילה כך : אמא תני לה שתלך (מתחננת)
אמא : לא אני כבר אמרתי מלה.
אחותי : אבל אמא כל בנות הכתה שלה יוצאות לטיול . ואת בטח לא רוצה שהבנות יגידו שנגיה פחות מהן. והשיחה מתמשכת עד שאמא תסכים ,
ואז אני למדי שאני חייבת לפנות לאחותי זאת תמיד ,
בטח שאני לא מאשימה את אמא שלי כי כך היא חונכה בילדותה , והיא לא למדה בבית הספר, ולא קראה כלום , אפילו הקוראן . והיא לא מאמינה שבימי האסלאם הראשונים האחראים על בית המאל .( משרד אוצר) הייתה אישה למרות שהיא עצמה , אמא , טבלה ב10 ילדים בלי לצאת לעבודה ובלי לבקש נדיבות , היא הסתדרה במעט דרך התכנון שלה , כל זה לא עזר לה להיות מודרנית כלבי הבנות שלה , והתייחסות זו לבנות כאילו הן בשורה השנייה היא מפלה נשים , ואפילו יוצרת מתחים בין הבנות לבנים , ומחלקת את המשפחות למין של מפלגות וגושים , ואני רואה בחברה שלי דברים מדהימים , למשל האחיות (לבד , בלי האחים) מבקרות את ההורים באותו יום , ויש לי אחות שלא יכולה לסלוח לאמא שלא נתנה לה ללמד בשנות ה60 בגלל שהיא בת , והיא התעקשה לעשות בגרות אחרי שהייתה בת 45 שנה , ואני מרגישה את הטינה בדבריה לגבי אמא שלי וכל הזמן היא אומרת שאמא העדיפה את הבנים עלי ושלחה אותם ללמוד אפילו למקומות רחוקים כמו יפו , אבל אני(האחת מדברת) נשארתי בבית כדי לשרת את האחים ובסוף מה הם האחים יעשו לי , אני נהפכתי לאלמנה בגיל 30 , ואין מי שיפרנס אותי ואת שני הילדים שלי ונאלצתי לעבוד כסייעת לגננת , זאת אומרת לנקות את הכיתה כל יום ולשרת את המורה והתלמידים .וכשהיא ביקשה את החלק שלה בירושה , הדבר הזה לא מצא חן בעיני האחים כי אדמות של המשפחה אסור שתצא למשפחה אחרת.
אבל אני אישית לקחתי את זה אחרת , אני ויתרתי על החלק שלי כדי לשמור על קשר טוב ביני לבין שאר המשפחה ואני לא מאשימה את אמא שלי , אני מאשימה את התרבות , ואת החברה שלי ומאשימה את עצמי שויתרתי , אבל אני זוכרת שבאתו זמן לא הייתי די חזקה לקום בפני המשפחה ואמא ולהגיד להם שאני רוצה לקחת מה שמגיע לי , ולא היה לי אומץ לב לזה , אני די פחדתי שינתקו את כל קשר איתי , הרי בחברה מסורתית , אחים ומשפחה מגנים על האישה אם מה שהוא קרה בינה לבין בעלה ומצד שני פחדתי שיגידו שבעלי מאחורי זה והוא רוצה את האדמות שלי , למרות שהוא היה בסיבי ואמר לי לעשות מה שאני רוצה ולא תמך בי , אבל היום אחרי הקורס הזה אני חושבת למה זה קרה למה אני הייתי כל כך סלחנית , למה לאח שלי מגיע לגיד לי ולבנות במשפחה בואי תעשי ייפוי כוח על כל חלקך מהירושה לזכות האחים במשפחה , ולא יגיד זאת לאחים .הרי זה זכותי .
גם המוסאירה לא תעבוד בו , הם הגברים לקחו ממני מה שמגיע לי בחוק ובדת , ואני הסכמתי , בזמן שאני יודעת שזה לא נכון , פשוט מאד הם שודדים אותי בהסכמתי .
מטלות נישואין
למרות שבעלי מגדיר את עצמו כמודרני ונותן לי עצמאות יותר מאחרים בחברה שלנו גם הבעל שלי אני חושבת שהוא לא רצה שאני אהיה חזקה ועצמאית יותר מדי , כי גם הוא משחק את אותו אופי בשבילי כי עד היום אני עבדתי 27 שנים ולא נמצא בשם שלי שום נכס שעשינו ביחד אני והוא הכול בשמו ואחרי שלמתי בקורס הזה ואחרי הישיבות עה החברה שלי מהתרבות השנייה ובהיותי חולה (בסרטן השד) ראיתי שיש לי מספיק כוח לבוא ולהגיד לו שאני שותפה איתו בכל דבר , ואני רוצה שירשום את השם שלי ליד השם שלו בנכס שעשינו ביחד , הוא התעצבן ואמר לי שאנחנו באמת שותפים בלי לרשום שום דבר בשמי , וכשהתעקשתי , הוא אמר לי בסדר , אני מוכן לעשות זאת אבל ..... אנחנו נפרדים . ואז הייתי בהלם , ושתקתי כי אני רוצה להגן על הקשר שבינינו בשביל הילדה שלי , וכי אני מרגישה יותר בטוחה בחברה שלי בהיותי עם גבר , ושלא יגידו שאני עזבתי את בעלי בגלל סכסוך על הכסף , למרות שהכסף הוא הכסף שלי . אבל בכל זאת אני הצלחתי במה שהוא אפילו שהוא קטן מאד , אני הצלחתי לביא לזה שבעלי ירשום את האוטו בשם שלי אפילו בלי לבקש זאת. אבל עדיין אין לי את הזכות לנהל את כספי כמו שאני רוצה למשל אני רואה גם שאני חייבת לעזור לאמא שלי ולתת לה כסף בלי לבקש זאת מבעלי ,
אפילו שהדת האסלאמי נותן זאת לאישה שהיא חופשייה בכספיה, אבל החברה והתרבות המוסרית היא לפעמים יותר חזקה מהדת , ואני אומרת שבחברה מסורתית הגברים משתמשים איך שטות להם , הם מסכימים עם הדת בלבוש האישה ובכיסוי הראש , אבל לא מקיימים חילוק ירושה וחפש כספי לאישה כמו שאומר הדת .
לימודים ועבודה
אני לא עשיתי הרבה במרד שלי , אפילו הלימודים , אני הלכתי ללמד בגלל שהייתי תלמידה טובה ו זה מזל שלי שאני מורה , בגלל שאמא רצתה זה , וזה נתן לי קצת כוח , כי אני כמורה האמנתי בשינוי , ועשיתי זו בעזרת מנהל פתוח , וביחד עשינו שינוי בדרכי הלימוד שלנו , וכל האנשים המשכילים באום אל פחם הביאו את הילדים שלהם ללמד בבית ספר שלנו ב"ס שדגל בפיתוח אישי לכל תלמיד,לקבל את האחר והשונה ,ולא לפחד מהזר , בחופש דיבור , בהבעת רגשות , ביחס איי לכל תלמיד ובעצמאות . עכשיו אני כבר הבנתי למה אנשים מסורתיים יצאו נגד בה"ס שלנו , זה בגלל שאנחנו חינכנו את התלמידים למרד , ולעצמאות , ולחפש דיבור , ולהבחין בין הנכון ללא נכון , הם לא רוצים ילדים מודרניים , שיגידו למה , שיחפשו אחרי האמת , שיכולים להיות עצמאיים שידאגו לעצמם ויגידו אני
גידול ילדים נכים
גידול ילדים נכים בחברה מסורתית זה לא קל , כולם מתעניינים למה , ואיך ואני שומעת שיש הורים שאסרו על בניהם ובנותיהם הנכים לצאת מהבית , שלא יראו אותם האנשים האחרים , ולא מטבלים בהם כמו שצריך .
ובכל זאת זה דבר שני שנתן לי יותר כך זה גידול שני הבנים הנכים שלי , שהייתי גאה בהם בכל מקום , הייתי נלחמת בשביל שייקחו את כל מה שמגיע להם , והייתי מרגישה שבעלי בהתחלה היה מתבייש מלבקש להם , ואני זו שהייתי האישה היחידה שחברה באיל"ן ולא הוא . ואני זוכרת שבנו בית ספר חדש בשכונה שלי ולא היה נגיש לבעלי צרכים מיוחדים , ונאלצתי לבד לכתב מכתבים לעירייה , ולצעוק בפניהם , שאני הולכת עד הסוף בזכות שמגיעה לילדים שלי והצלחתי . הצלחתי שבני ירגישו כמו כל הילדים , אפילו מאושרים יותר , ב92 קניתי להם המחשב הראשון , קנינו להם ג"יב מיוחד לטיולים , נסענו אתם אני ובעלי לחוץ לארץ 3 פעמים במטוס והשאר בארץ ובירדן . למדו כרגיל בבית ספר רגיל , והגדול הגיע לשנה ג בעמק יזרעאל . בזמן זה התנתקתי מהתחיבות הקשר עם המשפחה , והשכנים , ונשאר לי שתי מחויבות גידול הילדים שלי , שאי אפשר להשאיר אותם לבד , ומצד שני העבודה שלי כמורה שמפתחת שיטות ומכינה חוברות לתלמידיה.
השפעת הקורס – היבטים תרבותיים
אולי שרואים שאני לא מחבבת את הקורס הזה . זה בגלל שקורס זה הגיש לי מראה ונתן לי להסתכל בעיניים שלי , ולגיד לעצמי :-למרות כל ההתקדמות שעשית ולמרות שהרבה נשים בחברה שלי מקנות בך ובמעמד שלי ורואות אותי מתפתחת וחופשייה , אני עדיין אישה חלשה , וחלשה מאד, אני אף פעם לו היית מורדת , אני אולי הייתי מורדת במחשבות שלי , אבל אף פעם לא ביצעת את זה , אני כל כך רוצה להיות חופשית , ועצמאית , ואכפתית לעצמי , ולא חושבת מה יגידו עלי בחברה , אבל אני עדיין מסורתית שמפחדת על העתיד של הילדה שלי , שהיא בטח תסבול בחברה מהחופשיות שלי , ולכן אני מחנכת אותה להיות באמצע . אני בת 48 ועדיין נמצאת בין שתי התרבויות . עדיין אני תקועה במקומי , מחפשת את החופש שלי , אבל לא עושה הרבה , חוץ מהלימודים שאני מקווה שישנו את חיי , ובכל פגישה עם הנשים החברה שלי אומרת לעצמי : באמת אני לא רוצה להיות כמוהן בהרגלים או בדרך החשיבה , אני באמת רוצה להיות חופש דיבור , בחירה , ועצמאיות שאף אחד לא יכתיב לי דברים ,ולא לעשות דבר שאני לא מאמינה בו כדי שאחרים יהיו מרוצים ממני . מה שמעניין אותי שאני אהיה מרוצה מעצמי . באמת אני לא למדתי הרבה מבת הזוג שלי כי היה מידע די מספיק על החברה המודרנית , והשתדלתי לתת לה תשובות די מעמיקות על החברה שלנו ,
אני רואה שהקורס הזה ממש נגע בכאב שלי ושל כל אישה בתרבות המוסרית .
כל מה שעברתי בחיים לא יכולתי להבין קודם . כל הזמן הייתי שואלת למה ? למה ? למה ? .
בהתחלת הקורס שכנעתי את עצמי שאני אישה מודרנית לגמרי ולא קולקטיבית לכן אני צריכה להתנהג בשקיפות עם כולם ובראש וראשונה בעלי ואז התחלנו להתווכח בכל יום , ובכל שעה ,אפילו רבנו הרבה .
למה אתה יושב הרבה זמן את אחיך ולא אתי ?
למה אתה לא חוזר הביתה בשעה שאתה קבעת?
ולמה ו למה .?????????.
ואחרי שסיימתי את הקורס היבטים רב תרבותיים ויש לי כבר הכרות והבנה מעמיקה למאפייני החשיבה המודרנית-אינדיבידואלית והמסורתית-קולקטיבית
, הצלחתי לפצח את הצופן בתרבות קולקטיבית והבנתי כמה בן אדם בתרבות זו מוכן להקריב מהחיים שלו למען הקשר במשפחה (ד"ר עפר גרוזברד)
מקריב בזמן ובכסף ך לכן בעלי יושב עם האח שחו כדי לשמור על הקשר ביניהם .
והוא לא יגיד לי מתי יחזור בשעה מדויקת , כדי שלא אכעס וזאת היא המוסאירה (מרואן דווירי) .
אחרי הקורס התחלתי להבין את האחרים כמו שהם ומאיזה תרבות הם , והתחלתי לקבל כל בן אדם גם הזר . עכשיו אני יותר רגועה ומאשרת בבית שלי ובסביבה כי הבנתי את המושגים התרבותיים ומשמעותם .
מפני שאני חיה במגינת ישראל , למדתי הרבה על חיי התרבות היהודית , עברתי בגרות בעברית ובתנ"ך , רואה טלויזיה ישראלית וקוראת עיתון עברי , לכן לא היה לי הרבה דברים ללמוד מחברתי על התרבות האחרת . אבל למדתי על עצמי ועל תרבותי האישית .
נכתב לפני 14 שנים ו-8 חודשים
