דעתנית (או לפחות זה מה שכולם אומרים לי מאז גיל 7), אובססיבית וככל הנראה מדברת יותר מדי. אני שונאת אנשים (זה לא אישי) ואוהבת ספרים. כותבת, מתרגמת, ובאופן כללי לא יוצאת מספיק מהבית (כבר ציינתי שלדבר עם רובם הגדול של האנשים זה אחת הפעיליות ההכי פחות חביבות עליי? אני מניחה שזו בעיה בהתחשב בכמה שאני אוהבת לדבר). תהנו.
ובגלל זה על שקית נייר
הוא ניסה לכתוב שיר אחד
והוא קרא לו "שום דבר בכלל"
כי זה באמת היה הנושא של השיר
והוא נתן לעצמו מצוין
וגם חתך כל אחד מפרקי הידיים הארורים
והוא תלה את השיר
על דלת חדר האמבטיה
כי הפעם הוא לא חשב
שהוא יצליח להגיע למטבח
- "כמה טוב להיות פרח קיר", סטיבן צ'בוסקי
