הפסוק המקורי הוא: "מָוֶת וְחַיִּים, בְּיַד-לָשׁוֹן..." (משלי י"ח, כ"א). והמשך הפסוק הוא: "...וְאֹהֲבֶיהָ, יֹאכַל פִּרְיָהּ".

עניתי בלשון נקבה כי אני מחוברת מהלוגין של בעלי ;)

מסכימה שזה נשמע לנו, כישראלים מוזר. ובכל זאת, היו דברים מעולם והנה ההסברים לכך שהפרשה המזעזעת הזו נמשכה כ"כ הרבה זמן מבלי לעורר חשד אצל שכניו של המטורף הזה: 1. מנטליות אוסטרית/ אירופאית - לא מתערבים בענייניו של האחר. בשבילנו זה אולי מוזר, שם ממש לא. כל התערבות נתפסת כחוצפה בלשון המעטה וכחדירה לפרטיות. 2. המנטליות הזו מאוששת גם בכך שבסוף הספר קמפוש מתארת כיצד ניסתה להזעיק עזרה משכנה וזו לא רק שלא הגישה לה עזרה אלא גם ניסתה לסלק אותה מביתה, מחצר הבית וכו' ולמעשה טרקה את דלתה בפניה בעוד שהחוטף מנסה לרדוף אחרי קמפוש. אני לא זוכרת את הפרטים המדוייקים אבל זוכרת בהחלט כמה הזדעזעתי מהאטימות של האנשים הראשונים שבהם היא נתקלה ושמהם היא ניסתה לקבל עזרה. זו אחת הביקורות החריפות שמעלה קמפוש כנגד החברה האוסטרית. 3. למיטב זכרוני, הוא המציא תירוץ שהיא אחיינית שבאה לגור עמו. מכיון שהיא היתה נתונה למעקב ופיקוח תמידיים והורשתה לצאת רק כעבור שנתיים במחבוא, היא היתה נתונה לשליטה פסיכולוגית כמעט מוחלטת מצידו ולא העזה לחשוף את האמת בפני אנשים שנתקלו בה והם מצידם לא שאלו שאלות נוספות. 4. כזכור לך, המקרה הזה קרה כבר באוסטריה - המקרה המזעזע של פריצל שבתו ילדה לו כמה ילדים, חלקם נשלחו לבתי ספר והיו מעורים בחברה. אף אחד לא גילה את הסוד עד שאחד מהילדים השבויים במרתף נשלח לבית החולים. 5. מקרים דומים התרחשו גם בארה"ב - כך למשל המקרה של ג'ייסי לי דוגארד. במקרה הזה נמצא שאפילו המשטרה התרשלה בבדיקת הקשר שבין העבריינים החוטפים לבין הילדה המסכנה שהוחזקה בחצר הבית עם שתי הבנות שהולידה לחוטף במשך 18 (!) שנים. 6. ולבסוף, מה עם מקרה רוז פיזאם ז"ל? אלמלא הסבתא, אף אחד בישראל לא היה מגלה שהיתה פה ילדה בת 5 שנעלמה כך פתאום ביום בהיר אחד. בקיצור, דוקא העניין הזה שהעלית לגבי חוסר המעורבות/ ההתערבות של הסביבה, אינו מוזר בעיני בכלל, רק מעציב.