קראתי את הספר וממש לא התלהבתי. סיפורו של נער בגיל ההתבגרות המתרכז רק בעצמו. חיי בחברה אלימה ומסר הוא חברה של הישרדות. לא מתעניין בשום דבר ברצינות - למעט משחקי מחשב אלימים. החברויות שלו הם רק כדי להפיק מהם תועלת לעצמו. הבדיחות רדודות - כאילו שמישהו צוחק עדיין כשמזכירים את המילים טוסיק וקקי. הספר אמור להתאים לילדי החטיבה אך בעצם התנהגותו של החנון מתאימה לילדים צעירים בהרבה. הספר קולח ויש מצב שאפשר אולי להעביר איתו את הזמן בסבבה - כסגנונו של החנון. לסיכום מעט מאוד דברים חיוביים מצאתי בספר. קשה להבין איך ספר כזה עמד בראש מצעד המכירות בארה"ב כל כך הרבה זמן. אני מצפה מספר שיכלול גם איזה רעיון עם ערך מוסף. נושא למחשבה או ידע. בספר הזה יש מעט מאד מכל אלה.

הספר מיץ פטל הוא ספר חמוד - לילדים בגיל הרך. הוא גם ספר המלמד ילדים קטנים מושגים כמו גבוה ונמוך, רחב וצר, צבעים, שמות בעלי חיים וכדומה. המשחק מיץ פטל כשם של בעל חיים וכשם של משקה מלמד ילדים גם את דו-המשמעות של שמות ומושגים בשפה. לדעתי האיורים הם איורים מיוחדים ולא שגרתיים ומקנים לילד גם נקודת מבט אחרת על אומנות.