הביקורת הבאה נכתבה ע"י רומי בת שש וחצי (כמעט).
רציתי לפתוח לה כבר משתמש משל עצמה אבל תשובתה היתה "אם את יכולה להשתמש בתמונה שלי אז אני יכולה להשתמש בכינוי שלך..."
אז הנה הביקורת, כלשונה:

דוד אריה הוא ספר מוצלח מאוד. ויש לו הרבה הרפתקאות מענינות וגם יש הרבה עלילה מענינת.ואהבתי את הרגה שבו דוד אריה ניתקע אל ענןואת הרגעשהוא נחת אל הבטן של הענקית.ואת צפריר כי הוא אוהב דימיון.ואת ינון כי הוא ליפעמים נחמד וליפעמים לא. והספרים שלו מרתקים ואני ממליצה ליקרוא אותו.

נחמד אבל לא מי יודע מה...
החלטתי לקרוא סתם כדי להתרענן קצת מסטיגמת הערפד המושלם. כאילו, הי, ערפד שהוא לא מהיר, חזק וחתיך עולמי???? יש דבר כזה?? סוף סוף... אני חייבת לקרוא את זה....
אבל אחרי כמה עשרות עמודים של רחמים עצמיים, חפירות ילדותיות והרבה דיבורים על כמה שהוא חנון ומעאפן, נמאס לי.
וכך דילגתי לי באלגנטיות לעמודים האחרונים, רק כדי לדעת מה קרה בסוף, ו- הי, זה דווקא נחמד. טוויסט מעניין.
למי שיש כוח לחפירות שבאמצע, יכול להיות שזה שווה את זה.

ספר נהדר, מצחיק מאוד וקל לקריאה. בהמלך קריאתו לא הפסקתי לצחוק, ואני לא הטיפוס שצוחק מספרים. הסופר טים קולינס לוקח את הערפדים המודרניים לכיוון אחר לגמרי, והופך אותם למשהו מצחיק ופחות מאיים. הספר ישנה את צורת המחשבה שלכם על הערפדים המוכרים לכולנו כיום מהספרים השונים והסרטים שסחפו את העולם ויזכיר לכם שאפשר להפוך כל דבר למשהו מצחיק וקליל. הספר גם נגע בנקודות רגישות לגיל ההתבגרות כמו אהבה ויופי חיצוני, משהו שכול מתבגר מתמודד איתו פעם או פעמיים. בצורה מפתיעה, הערפד שבספר אינו מושלם כמו הערפדים המודרניים ואפילו לא כמו בני משפחתו בסיפור. הוא שונה מהם ומתלונן על כך בכל רגע נתון, וזה מה שבעיקר אהבתי בספר. מומלץ לכולם, ולא רק למי שהוא חובב ערפדים מושבע :)