ספר פשוט נוראי. הספר הראשון היה די טוב, הן מבחינת העלילה והן מבחינת הכתיבה עצמה ולכן שמחתי לגלות שישנו ספר המשך. בדיעבד, היה עדיף שהיא לא הייתה מוציאה את הספר השני. הוא היה מאכזב מכל הבחינות. לא רק שהוא לא ריתק אותי לקריאה, בניגוד לספר הראשון, גם העלילה שלו- בה שלומצי מפתחת אובססביות מוזרה לגבר בן 40 פלוס ולבסוף מאבדת לו את בתוליה- קצת הגעילה אותי. אני לא התחברתי או הזדהיתי עם שלומצי בשום צורה בסיפור הזה וכך גם חברותיי, שהתאהבו בספר הראשון, כלל לא התחברו לספר השני. בכל מקרה, הספר הוחזר לחנות לאחר שקניתי אותו, במקום שמגיע לו להיות, אם בכלל. והשורה התחתונה- משהו פשוט מיותר.

ספר נחמד. לא מאתגר יותר מדי מבחינת רמת הכתיבה שלו וגם הרעיון לא הכי מקורי. ראיתי בו הרבה קווים מקבילים לספרים אחרים שקראתי בעבר (בעיקר דמדומים) ויש לציין שסטפני מאייר הצהירה על העובדה שחלמה על הספר, בדיוק כמו אליסון. ובכל זאת, נהנתי מקריאת הספר ומהעלילה שבו.