הספר הזה מהווה עבורי בעיקר אכזבה גדולה. ציפיתי לקרוא אותו הרבה שנים עד הרגע שבו הוא התגלגל לידי מאחר והרעיון מסקרן. בפועל הספר נורא נמרח וחוזר על עצמו בשבל די מוקדם של הספר. לא מצליח לשמור על המתח הגבוה וככה נשאר פשוט כרעיון טוב שלא פותח.

ספר ממוצע +. המדד המרכזי שלי עבור ספרים הוא כנראה- איך הצליחו להגיע עד הסוף ועדיין לסיים את זה יפה. בלי הרגשה שמורחים אותך, בלי סוף מעושה ומזויף. כאן לצערי כל החלק השני של הסיפור- זה שמתרחש בהווה, מאוד מאכזב ולא משכנע, ובאופן כללי נודף מהספר ריח של התנחמדות לקורא.

שמחה להיות חלוצה ולכתוב ביקורת על הספר החריף הזה. הספר מסופר מנקודת מבט של זקן, שמאס לראות מסביבו את כל הצעירים והצעירות יפי המראה ומתחיל, יחד עם חבריו, לטווח בהם. הוא עושה זאת- ספק בגלל קנאה, ספק אם מתוך אותה החוצפה שלהם להתייחס אליו כנחות. אבל מה שבטוח- הוא עושה את זה באהבה ותשוקה גדולה, והטווח העצום בבני הנוער מתואר בספר כחוויה יומיומית כמו טיול בגן הציבורי. הכתיבה נעימה, יוצרת הזדהות שלך עם הקורא (דבר שאיננו ברור מאליו), ובאופן כללי שווה לקרוא, גם אם רק בשביל ליצור אצלך הזדהות עם השכן בן ה-70 הצולע שבבניין ליד, ולזכור שהוא הוא בעצם זה שהקים פה את המדינה.

הספר הזה מהווה עבורי בעיקר אכזבה גדולה. ציפיתי לקרוא אותו הרבה שנים עד הרגע שבו הוא התגלגל לידי מאחר והרעיון מסקרן. בפועל הספר נורא נמרח וחוזר על עצמו בשבל די מוקדם של הספר. לא מצליח לשמור על המתח הגבוה וככה נשאר פשוט כרעיון טוב שלא פותח.

ובכן, בראש ובראשונה מוזר לי שכמעט ואף אחד לא כתב ביקורת על הספר הזה. מבחינתי מדובר בספר מהפכני, שאיננו בקנה מידה של אף ספר אחר שקראתי. ספרים אחרים הם לעיתים יפים, לעיתים מרגשים, לעיתים רחוקות מדהימים- משאירים אותך בעולמם, לא נותנים לעבור לספר הבא, אבל 'כמעין המתגבר' היה אחר. זה ספר שמכניס לתוך העלילה אידאולוגיה, שגורם לך לחוות אותה דרך הדמויות. זה ספר עם דמויות נצחיות, קיצוניות, אבל כל כך מוכרות מהיום יום. זה ספר שנכתב לפני כמעט 100 שנים, אבל מדהים עד כמה הוא עכשווי לחלוטין. בכל מקרה יותר ממומלץ, והייתי יכולה לכתוב עליו גם עוד ארוכות, אבל זה רק יחטא לספר. חובה לכל אדם שמחשיב את עצמו כאדם חושב.

ספר מהמם, יצירתי, מופרע. מאוד אהבתי אותו, ובמיוחד את העובדה שאתה צריך לנחש מי הדובר בכל פרק מחדש. כתוב מנקודת מבט אנושית, שיוצרת אהדה אצל הקורא. התיאורים לעיתים מזעזעים למדי, אבל זה מה שאנחנו הבנות אוהבות, לא?