שם הספר:"תרנגול פרסי"
הסופרת פרי סני
קינג הוצאה לאור 2010–
348 עמ' +26 עמ' של מתכונים.
אחותי קיבלה את הספר במתנה עם המלצה אוהדת לספר.
ניגשתי לקריאת הספר בלי שום מידע מוקדם ,ונשביתי בקסמו.
אעתיק למען חבריי , שלא קראו את הספר קטעים מעל גבי העטיפה, שמשקפים את הסיפור המקסים הזה.
" תרנגול פרסי הוא סאגה משפחתית סוחפת המוליכה את הקורא למחוזות בלתי ידועים בתקופת הפריחה באיראן שלפני המהפכה האיסלמית.
הסיפור מאפיין את החברה היהודית והמוסלמית. ממזג בעלילתו אהבות שנאות, בגידות ארוטיקה, לחשים וכשפים וסגולות נגד עין הרע, ומאכלים פרסיים מעוררי תאווה וחיך"
הכול נכון ואף יותר מזה.
הסופרת מלווה את בני המשפחה היהודית.
את איברהים הגביר, ואשתו מולוק, שיולדת לו רק בנות רחמנא ליצלן.
איברהים הוא מעין מנהיג השכונה היהודית, מוצא את תאוותו בנשים מוסלמיות, אף נולד לו בן מיחסים אלה. אך יחד עם זה הוא קנאי למשפחתו ושומר עליה.
דמות האישה מעניינת. אמנם היא שבוייה בדעות ובמנהגים של העדה, אך נפשה יוצאת אל אהבה אסורה שגם מוגשמת.
מה שמייחד את הספר, נוסף לעלילה, זוהי האווירה הרוויה בצבעים, בריחות בטעמים, האווירה חושנית.
הדמויות המתוארות הן אנושיות. הן חיות את החיים בצל השאה , שמיטיב עמם, אם כי רוחות רעות כבר מנשבות באוויר.
המשפחה עסוקה בענייני חתונות, בעשיית כסף, באהבהבים, בלידות הריונות.
ראוי לציין שאפילו הניאופים מתוארים בצורה לא בוטה.
הסופרת משתמשת בדימויים לתאר את מעשה האהבה, וישנם קטעים , שמעלים אפילו בבת שחוק על שפתותינו.
" עולם אמת של הנאה עילאית, מלאכים המחייכים ממרום וניחוח שובע גופה בישרו את פתיחת שערי שמים. פרחי ציפור גן עדן נפתחו, הענבלים צלצלו, התרנגולים קראו מרחוק והשמים היו לצבע אדום ,דם, שעת הנעילה הגיעה"
זו רק דוגמא אחת.
מכאן צ'אדור המכסה את הגוף ביציאה לרחוב וצניעות האישה, ומאידך רוחשים ותוססים ועסיסיים יחסי מין מותרים ואסורים.
מדינת ישראל בשנותיה הראשונות, היא ברקע. שליחים מגעים לטהראן, פותחים מוסדות חינוך, ומשדלים את היהודים לעלות לארץ. כדרכם של שליחים הם לא תמיד מציגים את התמונה הנכונה, ובעיקר את זו הקשה בפני היהודים.
למרות האווירה החופשית יותר בתקופת השאה, עדיין מעמד האישה נמוך יותר. אין שוויון, אפילו השאה נאלץ לגרש את אשתו היפה סוראיה שלא ילדה לו בן זכר, ונושא לו אישה צעירה.
הגבר שולט עדיין ביד רמה, תרתי משמע , אך נשים נבונות יודעות לתמרן ולהשיג הישגים.
היחסים עם המוסלמים היו טובים בדרך כלל, היה כבוד ליהודים, אם כי השקט הזה הושג פעמים רבות על ידי מתן שלמונים.
אנו מקבלים מן הספר את התחושה של אותנטיות, הספר משקף מנטליות מזרחית. האנשים אמיתיים על חרדותיהם, רגשי אשמה, ותשוקה.
חשובים יחסי אנוש שמתבטאים ביחסי משפחה , יחסי שכנים.
האוכל ממלא כאן תפקיד חשוב. מצד אחד הוא מרכיב חשוב באירועים חשובים כמו חגים, שבתות, אירוח, אך באים גם לצנן רוחות סוערות טרם שיחות קשות.
בספר יש גם מין חוט של מתח במרקם העלילה.
אין אף רגע דל. אלה אנשים חיים ויש סבוכים והפתעות.
סופה של המשפחה שהיא עולה לארץ.
זוהי עליה שאינה נעשית בלב שלם, החיים באיראן היטיבו עמם, הם טסים לארץ אל תרבות זרה להם לחלוטין, שונה במהותה מכל מה , שהם מכירים ויודעים.
מולוק, שעולה תחילה כותבת לבעלה איברהים מארץ הקודש" דירה קטנה בשכונה עלובה? לעומת הבית הזה?! בית רחב ידיים עם פרחי אמנון ותמר ועצי דובדבנים? להתחפר בין ארבעה קירות צרים של דירה קטנה? אלוהים ישמור!"
קשה לקלוט , שזה ספר הביכורים של הסופרת.
שפתה קולחת, בהירה, עשירה בתיאורים ודימויים.
היא מצליחה להחיות עולם שלם של חיים- מרקם תוסס וצבעוני.
הערך המוסף של הספר הוא בעשרות העמודים , בהם ריכזה הסופרת את המאכלים המוזכרים בספר.
וודאי יהיו כאלה , שימצאו בהם עניין רב.
פרי סני היא ילדת איראן, תושבת הגליל, רעייה ואם.
אחרי ששלחה ידה בתחומי עבודה קהילתית, התפנתה לכתוב רומן ביכורים שמחזיר אותה למחוזות ילדותה.
אני נהניתי וממליצה על הספר בחום.
תודה, רבקה.
