כמו כל ספר קלאסי גם ג'יין אייר לא ישאיר את הקורא אדיש. הדמויות של הספר והאווירה מועברת בצורה שמצליחה לסחוף את הקורא. הסיפור עצמו לא היה אופייני למחצית הראשונה של המאה ה-19 (בחורה שמנסה להסתדר בכוחות עצמה).אהבתי את האופי של הדמויות, את הייחודיות שהייתה לכל אחת מהן. אם כי, אני לא מסכימה עם ההתנהגות של ג'יין וההחלטה שקיבלה, אך ברור שהשיקולים התאימו לאותה תקופה. כמובן, הספר מומלץ לקריאה. אני קראתי אותו יותר מפעם אחת.

כמו כל ספר קלאסי גם ג'יין אייר לא ישאיר את הקורא אדיש. הדמויות של הספר והאווירה מועברת בצורה שמצליחה לסחוף את הקורא. הסיפור עצמו לא היה אופייני למחצית הראשונה של המאה ה-19 (בחורה שמנסה להסתדר בכוחות עצמה).אהבתי את האופי של הדמויות, את הייחודיות שהייתה לכל אחת מהן. אם כי, אני לא מסכימה עם ההתנהגות של ג'יין וההחלטה שקיבלה, אך ברור שהשיקולים התאימו לאותה תקופה. כמובן, הספר מומלץ לקריאה. אני קראתי אותו יותר מפעם אחת.

עלילת הספר מתרחשת בסנט פטרבורג של המאה ה-19. דוסטויבסקי,כהרגלו,מתמקד בתהליכים הפסיכולוגיים שעוברת הדמות הראשית-הסטודנט ראסקולניקוב.מאז שהופיע בראשו הרעיון לרצח. תהליך החשיבה של רסקולניקוב מלווה את הקורא לאורך כל הספר. יש בספר גם סיפור בלשי,שמתאר את תהליך פיענוח הרצח. אפשר ללמוד מהספר על המצב החברתי של רוסיה באותה תקופה. הספר מתאים למי שאוהב מחשבות והרהורים על החיים. לא מתאים למי שמצפה למצוא רק עלילה,או רק דיאלוגים.לדעתי ספר מעולה, גורם לחשוב.כי קלאסיקה תמיד תשאר קלאסיקה.