ואוו ואאוו ואוו... חבל שיש רק חמישה כוכבים באתר.

ספר מקורי ומלא בדמיון והשראה.
אמנם קשה לקריאה בשל ריבוי הפרטים שבו אך מהרגע שנכנסת לעולם הסוף קשה להתנתק.

אופיר טושה גפלה (שאמנם אכזב בשני הספרים האחרים שלו) טובל את ספרו בספינים מופרעים, בדימויים מסוגננים ובחגיגה של צבעים, ריחות וקולות שחרוטות בזכרוני לצד "סצינת ההתאבדות" המדהימה והאכזרית ביותר שקראתי מימי.
ספר של פעם בחיים.

אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי. תמיד אהבתי ספרים בהם הסופר מצליח ליצור עולם שלם, ששונה מהעולם המוכר לנו. כאן זה נעשה, ובגדול.
טושה גפלה מתאר את העולם שאחרי המוות תוך ירידה לפרטים הקטנים ביותר. העלילה הזויה, הכתיבה נהדרת ומבדרת והסוף של הספר הוא אחד הסיומים הכי טובים שנתקלתי בהם.
הרעיונות שבו לא יניחו לי לעולם. נשאר רק לקוות שלטושה גפלה יש מקורות מבפנים ולא הכל בדיה.

יש משהו בעיסוק בחיים שלאחר המוות שהוא בנאלי, זה נושא שנכתש עד דק, אבל טושה גפלה ללא ספק אחד המוכשרים, מצליח להפתיע ולטבל את המתכון הדלוח הרגיל והחוזר. בכישרון רב ודמיון פרוע מצליח טושה גפלה לסחוף את הקורא לעולם מופלא, מוזר, הזוי, תמהוני, טוב ורע.
הדמויות שנמצאות פה ואלה ששם, המסע מהפה לשם, החוויות שעוברות על הגיבורים.
אהה כן, לספר יש כמה דמויות מובילות שהן דמויות מובנות, שלמות ומלאות וכל אחת מהן עם תפקיד משלה.
אני חייבת לציין שספרות עברית לא מצליחה בדרך כלל לרגש אותי, עד שלרוב אני פשוט נמנעת ממנה. אולי זה החוסר לוקליות שבסיפור של טושה גפלה, אולי זו העובדה שרוב חייו לא חי כאן ולכן יש לסיפור ניחוח אירופאי, איך שלא יהיה זה פשוט קסם, כמו שכתיבה טובה צריכה להיות ולהיראות.
הנאה צרופה.