חבל על הזמן. יש נקודות דמיון להווה, אבל השוני גורם לומר: אה, בסדר, אנחנו לא שם, זה בכלל לא דומה. אורוול מפרק את הטוטאליטריזם ויחסי השליטה לחתיכות, ואז ממשיך לפרק, עד טירוף. בדיוק כמו השיטה. זה לא ממש משנה האם האמצעים דומים מאוד או רק קצת, וזה לא משנה מה האידאולוגיה שמנסה לשלוט. מה שחשוב הוא העקרונות. היו עמודים שלמים שמתארים בצורה כל כך מדוייקת את הלך הרוח הקיים כבר, שזה היה כמעט בלתי נסבל. צריך לא להתפתות לברוח לזה שזה "בדיוק" ככה.

ספר קטן וגאוני. וונגוט משלב בצורה נפלאה את יכולותיו כסופר מדע בדיוני, לתוך מציאות הזויה, שדומה מדי למציאות האמיתית.

ספר חובה לכל מי שגר כאן בישראל. גרוסמן חוקר את העמדות והתחושות של הפלסטינים הישראלים בצורה מעמיקה על כל המורכבויות. בצורה לא מתנשאת, ושלא נכנעת לאמירות פשוטות ונבובות. חבל שעברו 18 שנים, ועדיין, אנחנו כלואים באותה נבובות.

ספר חובה לכל מי שגר כאן בישראל. גרוסמן חוקר את העמדות והתחושות של הפלסטינים הישראלים בצורה מעמיקה על כל המורכבויות. בצורה לא מתנשאת, ושלא נכנעת לאמירות פשוטות ונבובות. חבל שעברו 18 שנים, ועדיין, אנחנו כלואים באותה נבובות.